כבעלת עסק עצמאי, את בטח מכירה את התחושה הזאת שאת לא מספיק נמצאת עם הילדים. את לא מספיק מקדישה להם, וגם כשאת כבר כן איתם, אין לך כל כך סבלנות וכוח אליהם וכל מה שאת רוצה זה להרים רגלים כמה דקות ולנוח, לכן, מה שקורה זה שגם בשעות שאת איתם, יותר קל לך שהם יראו טלוויזיה במקום לטרוח ולעשות איתם פעילויות איכות משותפות.
כמו אצל אמהות רבות, המצפון שלך עובד שעות נוספות ואת כמעט תמיד נמצאת בתחושה של "לא מספיק" – הזמן שלי לא מספיק, אני לא מספיק נמצאת עם הילדים, אני לא מספיק משקיעה בעסק, אני לא מספיק שומרת על קשר עם הלקוחות, אני לא מספיק מבלה עם הילדים ו… כן, גם – אין לי מספיק זמן עם הבעל ואין לי בכלל זמן לעצמי..
האמיני שאת עושה את הכי טוב שלך בכל רגע נתון
מחקרים הוכיחו שלתחושות שלנו יש השפעה ישירה על האפקטיביות שלנו, את בודאי מכירה את זה גם מילדייך: כשהילד שלך עצוב ושפוף, היכולות שלו ללמוד או להיות באינטראקציה נעימה עם חבריו שואפות לאפס. אותו הדבר גם אצלך: אם את כל הזמן בתחושות לא טובות של חוסר בזמן, ביכולות, בכוחות וכו'… זה משפיע באופן ישיר על אפקטיביות התוצאות העסקיות שלך והאמהיות שלך.
בשנות השבעים של המאה הקודמת בדקו רי'צרד בנדלר וג'ון גרינדר מהן האמונות המשותפות למצליחנים. אחת האמונות היתה: "אני עושה בכל רגע נתון את הכי טוב שאני יכול". אני יכולה לדבר רק על האמונה הזו במשך יום שלם אולם כאן, חשוב לי לכתוב לך כמה מילים: עשי תמיד את הכי טוב שלך! כשאת בעבודה – תעבדי הכי טוב ואפקטיבי שאת יכולה. כשאת עם הילדים – תהיי איתם הכי טוב שאת יכולה. נכון, לא כל יום את צריכה להיות "צוות הווי ובידור" עבור הילדים, ולפעמים גם רק לשבת לידם כשהם רואים טלויזיה זה מספיק טוב, אבל האמיני שאת עושה תמיד את הכי טוב שלך וזה יחסוך לך הרבה הלקאה עצמית וייסורי מצפון.
ובעניין המנוחה – כן! מותר לך לנוח לפעמים, זה בסדר, זה לגיטימי וזה שומר עלייך לטווח הארוך, ואם בחרת לנוח במקום להיות פעילה עם הילדים זה בסדר – זה הכי טוב שיכולת לעשות באותו הרגע.
ובכל זאת, רוב האמהות עושות את המקסימום ועדיין מרגישות רגשות אשמה בעניין הילדים. אז מה עוד אפשר לעשות?
המינון הנכון לבילוי עם הילדים
את בהחלט יכולה לעשות חשיבה ולהחליט מהו המינון הנכון עבורך לבילוי עם הילדים. חשוב לקחת החלטה מאד מפורטת כדי להצליח ולעמוד בהחלטה. אם תחליטי באופן כללי שמהיום את מקדישה יותר לילדים, יכול להיות שבשבוע הראשון באמת תבלי איתם יותר מאשר בילית עד עכשיו, אולם את תגלי לאט לאט, שאת גולשת חזרה להרגלים הישנים וצ'יק צ'ק את מוצאת את עצמך בחזרה במקום בו התחלת. לכן, החלטה מפורטת צריכה להיות החלטה שניתן למדוד ולכמת אותה. אני רוצה לתת לך דוגמא מתוך החלטה שקיבלה על עצמה אחת הלקוחות: "עבורי להיות אמא מיטבית משמעו ששלוש פעמים בשבוע אני מגישה אוכל ביתי מבושל, פעמיים בשבוע מקדישה חצי שעה גג לכל ילד לבד באיזושהי פעילות שאני והוא עושים יחד, בין אם בבית ובין אם מחוץ לבית, ושני ערבים בשבוע יושבת עד מאוחר עם הילדים על שיעורי בית."
החלטה מפורטת, שהיא תמיד אישית ותלוית העדפה אישית של האמא, תמנע יסורי מצפון. כי במקום לומר לעצמך "אני אהיה עם הילדים שלי כל הזמן", מבלי יכולת אמיתית לעמוד בזה, את פורטת את זמן האיכות איתם למספר פעולות פשוטות ואפשריות. כך, התחושה שלך היא שהקדשת להם את הזמן שאת מאמינה שראוי להקדיש להם ושאת רוצה להקדיש להם, ואז, יש פחות נקיפות מצפון.
יאללה, קדימה!
קחי החלטה, פרטי אותה ותתחילי ליישם, אני בטוחה שמייד תבחיני בתוצאות וההרגשה שלך תשתפר פלאים!
אשמח לשמוע ממך מהן המחשבות שלך בעניין, אני מבטיחה להגיב 🙂
בהצלחה