כנאפה חלומית

לקראת יום ההולדת של החייל שלי, שאלתי אותו איזו עוגה הוא רוצה השנה, כשייצא הביתה ונחגוג לו. התשובה היתה מהירה והחלטית – "כנאפה". בכל שנה וגם אצל שני האחים הקטנים של החייל, השאלה הזאת לקראת יום הולדתם גוררת אחריה התלבטויות ארוכות כאילו מדובר בהחלטה הרת גורל, אבל הפעם זה היה מהיר וחד. "כנאפה".

המעדן הזה כל כך קל להכנה וכל כך טעים, שממש לא בעיה להכין אותו לבד בבית, מתי שבא לכם וכמה שבא לכם, בלי הצורך לנסוע לנצרת / אבו גוש / מג'דל שאמס וכו'. סה"כ שלושה מרכיבים – שערות קדאיף, חמאה וגבינה שנקראת ג'יבנה, שטובלים להם ברוטב מתוק של מים, סוכר וטיפה מי ורדים. זהו. כמה פשוט ככה טעים. הסוד הוא בשילוב הנכון בין המתוק והמלוח שמייצר לזה את הטעם הממכר, כמובן בשילוב של תועפות החמאה שבזכותה יש כאן את הקריספיות המעלפת.

כמה מילים על המרכיבים:

שערות קדאיף אפשר להשיג היום בכל מקום. שימו לב שאתם קונים אריזה אטומה כדי שהשערות בפנים יהיו גמישות ולא יישברו לכם מרוב יובש.

חמאה – אני משתמשת בגי (או כמו שחלק כותבים – גהי), שזה חמאה מזוקקת, כדי שלא יהיה צורך להתמודד עם חמאה שרופה שהופכת חומה ואגוזית. חמאת הגי זו חמאה מזוקקת שלא מכילה את מוצקי החלב – חלבונים וסוכר החלב. הכנת הגי נעשית על ידי חימום החמאה והפרדה של מוצקי החלב העליונים (קצף) והמשקעים, כאשר ביניהם ישנה שכבה אמצעית צלולה. זהו הגי. מסתבר שכאשר החמאה מזוקקת, היא לא נשרפת, היא לא משחירה והיא לא משנה את הטעם החמאתי הטהור שלה. אפשר כמובן לזקק חמאה לבד בבית, אבל אם יש כבר מוכן – למה לעבוד קשה? את הגי אפשר להשיג בחנויות טבע / בריאות / מוצרים מהמזרח הרחוק, ואם יש לכם סופר שווה ליד הבית, יש מצב שתמצאו את זה גם שם. אם אתם מאלה שעושים קניות ברשת אז בכלל אין לכם בעיה, אפשר להזמין את זה ממלא אתרים.

כדאי לדעת שכמובן שאפשר להכין את הכנאפה גם עם חמאה שאינה מזוקקת, אבל אז צריך מאד לשמור על טמפרטורות נמוכות של האש ולשים לב שהיא לא נשרפת מהר מדי.

הגבינה – הגבינה המקורית שהכי מתאימה והכי טעימה היא הג'יבנה. את הג'יבנה אפשר למצוא בשווקים, בעיקר אצל הערבים, ובחנויות מסויימות. אני קונה אותה במחלבת עברי. מדובר בגבינה קשה מלוחה, שכמה שעות לפני הכנת הכנאפה אני משרה אותה במי ברז כדי להוריד לה קצת מהמליחות. אנחנו לא רוצים לנטרל לה את המליחות לגמרי כי כמו שכבר כתבתי – הסוד של טעם גן העדן הוא השילוב של מליחות הגבינה והסירופ המתוק.

אם אין לכם אפשרות להשיג ג'יבנה, תוכלו להשתמש בריקוטה פרסקה, שאני משלבת אותה עם גבינת חמד שנותנת כאן את המליחות הטעימה.

טיפ קטן וחשוב שגם יעשה לכם חיים קלים אם אתם מארחים ורוצים להתפנק על כנאפה – למרות שאת הכנאפה אוכלים כשהיא חמה, ישר מהמחבת, את כל בניית הכנאפה, עד השלב של הטיגון מכינים מראש ומכניסים למקרר לפחות לחצי שעה. הקירור מייצב את כל העסק והרבה יותר קל להפוך את הכנאפה כשצריך. כמה דקות לפני ההגשה, מוציאים מהמקרר, מטגנים ומגישים חם.

המתכון שלי מתאים לכנאפה בקוטר 20 ס"מ שאני מכינה במחבת תואמת, שאצלנו מספיקה ל- 3 אנשים. אפשר כמובן להכין כנאפה גדולה יותר אבל שימו לב להגדיל את כמויות המצרכים בהתאים.

יאללה לעבודה 🙂

מה צריך:

150 גרם שערות קדאיף

80 גרם גי (חמאה מזוקקת)

170 גרם גבינת ג'יבנה (או 200 גרם ריקוטה פרסקה + 70 גרם גבינת חמד מפוררת)

לסירופ:

1 כוס מים

1 כוס סוכר

חתיכת לימון קטנה עם הקליפה (באורך 2 ס"מ)

2 כפות מי ורדים

לקישוט:

פיסטוקים קצוצים

איך מכינים:

מתחילים עם הסירופ:

בקלחת קטנה מרתיחים את המים, הסוכר והלימון, וממשיכים לבשל כעשר דקות בערך על אש קטנה לאחר הרתיחה להסמכת הסירופ. כשהסירופ מתקרר מעט, מוסיפים לו את מי הורדים.

בונים את הכנאפה:

ממיסים את הגי בקערית קטנה

מניחים בתחתית המחבת כף או שתים מהגי.

מפרידים את שערות הקדאיף ומאווררים אותן. אנחנו לא רוצים שיהיו קבוצות שיער דבוקות.

יוצקים את הגי על שערות הקדאיף ומוודאים תוך כדי המשך הפרדה, שכל השערות מצופות היטב בחמאה.

בשלב הזה יוצקים על השערות גם 5 כפות מהסירופ המתוק ומערבבים היטב.

מסדרים מחצית מהשערות בתחתית המחבת – מוודאים שהשערות מכסות היטב את התחתית ושאין "חורים".

מפוררים את הג'יבנה על השערות במרכז. שימו לב להשאיר שוליים ברוחב סנטימטר בערך ללא גבינה.

*** אם אתם משתמשים בגבינת ריקוטה וחמד, מירחו קודם את הריקוטה על השערות ואז פוררו את החמד על הריקוטה.

כסו את הגבינה במחצית השניה של השערות, ודאו גם כאן שאין "חורים" ושכל הגבינה מכוסה היטב. הדקו היטב עם כף היד את השערות על הגבינה.

כסו בניילון נצמד והכניסו למקרר, עד לרגע בו תרצו להכין ולהגיש ולפחות לחצי שעה. שלב הטיגון לוקח משהו כמו 10 דקות.

לאחר בילוי במקרר, הוציאו את המחבת, הדליקו אש בינונית והתחיל בטיגון. שימו לב שהאש לא תהיה גבוהה מדי כדי שלא יישרף לכם, ומצד שני, עם אש נמוכה מדי הטיגון יתארך לשוא.

במהלך הטיגןן עיברו עם מרית מסביב לכנאפה והדקו את השערות מן החוץ פנימה. הפעולה הזאת תבטיח שתקבלו כנאפה יפה במיוחד ואטומה היטב מהצדדים.

כשאתם רואים בתחתית הכנאפה מסביב שמתחיל להשחים, תנו הצצה לראות מה המצב למטה. אם יש כבר צבע יפה – זה הזמן להפוך ולטגן בצד השני.

הדרך הכי טובה להפוך זה ע"י צלחת – מניחים צלחת על המחבת, הופכים ואז מחזירים בגלישה קלה את הכנאפה למחבת על צידה השני.

בשלב הזה, כשהכנאפה עדיין במחבת, אני אוהבת כבר לצקת סירופ מעל החלק המטוגן. הסירופ מחלחל פנימה ומעמיק את הטעמים.

כשאתם רואים שגם הצד השני כבר קיבל צבע יפה, הוציאו את הכנאפה לצלחת והשקו אותה עם עוד סירופ

פזרו מעל פיסטוקים קצוצים

את הכנאפה פורסים באבחת סכין חדה. סכין מסור לא תעשה כאן עבודה טובה.

תראו איזה יופי

בהצלחה ובהנאה גדולה, ספרו לי איך יצא לכם 🙂