כמה אני אוהבת סדר ונקיון.
אפשר לומר שאני די אובססיבית בעניין הזה ובתור אמא לשלושה ילדים אני כל השנים מוצאת שאני מלמדת את עצמי להתפשר פה ושם על הנושא הזה, אם אני לא רוצה לחיות בתסכול מתמשך על כך שהבית שלי לא נראה כמו מוזיאון.
ואיך אומרת לי מירב העוזרת שלי – יחסית לבתים אחרים, הבית שלי הוא לגמרי מוזיאון. בכל פעם שאני מקטרת על הבלאגן היא מרגיעה אותי ואומרת שאני מקטרת רק בגלל שאני לא מתארת לעצמי בכלל איך אחרים חיים. אבל האמת היא שלא מעניין אותי איך אחרים חיים. המודל שלי, ואני יודעת שזה מאד בעייתי, הוא הבית של ההורים שלי. מסודר ונקי תמיד. אין אף נייר שלא נמצא במקום.. הכל מתוייק, הכל מתוחזק וכל הזמן מנקים אותו עוד ועוד. כן… זו השריטה של ההורים שלי, אבל כיף להם, כי הם חולקים את אותה השריטה והם מעדיפים לעבוד בנקיון וסדר במשרה מלאה ולהנות מהתוצאות של זה, מאשר לעגל לעצמם פינות, ולהרגיש שהבית לא באמת נקי ומסודר עד הסוף.
סדר ונקיון משפיעים באופן ישיר על האנרגיות שלי. רמת העצבנות שלי בהחלט נגזרת מרמת הבלאגן בבית ואני לגמרי נמצאת בחוסר שקט כשאני יודעת שהבית לא נקי כמו שצריך.
המאבקים האינסופיים בעניין הזה – גם הפנימיים וגם החיצוניים, הביאו אותי לפני שלוש שנים להבנה שאני חייבת פרוייקט: להביא את הבית פעם אחת ולתמיד למצב אפס – שהכל יהיה מתוקתק הכי הרבה שאפשר, ואז אצטרך רק לשמור על זה. לאות תמיכה, אמא שלי קנתה לי במתנה את הספר "סוד הקסם היפני" של מארי קונדו:
"כשמסדרים את הבית, התוצאות ניכרות לעין. כשמסדרים, אי־אפשר להסתיר שום דבר. הסוד האחד והיחיד להצלחה הוא זה: אם תסדרו הכול בבת אחת, ולא בכל פעם קצת, תוכלו לשנות מקצה לקצה את הלך הרוח שלכם. והשינוי הזה עמוק עד כדי כך שהוא ייגע ברגשותיכם וללא כל ספק ישנה את אורח החשיבה שלכם ואת הרגלי החיים שלכם. הלקוחות שלי לא מפתחים את הרגל הסידור בהדרגה. כל אחד ואחד מהם חי חיים נטולי בלגן מיום שהתחיל במרתון הסידור. הגישה הזאת היא המפתח למניעת אפקט הבומרנג."
קראתי את הספר בשקיקה והחלטתי – זה הפרוייקט הבא שלי – לסדר את הבית בבת אחת. לא חדר חדר, לא בכל פעם קצת…. בבת אחת הכל!!!
וכך עשיתי.
אני ממליצה בחום לכל מי שעניין הסדר בנפשו לקרוא את הספר הזה. מארי מלמדת בו איך למיין חפצים ובגדים, איך להחליט מה נשאר בבית ומה יוצא מהבית, אפילו איך לקפל את הבגדים כך שהסידור שלהם בארון יעשה לכם טוב על הלב.
הנה בגדול ששת השלבים לעשות את זה כמו שצריך, אבל מי שבעניין – זה ממש לא מחליף את קריאת הספר:
- כשאתם עוברים על החפצים והבגדים בבית, יש רק כלל אחד שיעזור להחליט אם שומרים או מעבירים הלאה – האם החפץ / בגד הזה עושה לכם שמח בלב? תקשיבו לאינטואיציה שלכם. אם התשובה היא לא – תוציאו אותו מהבית
- פרידה יפה – תודו לכל חפץ ובגד שיוצא מהבית שלכם על ששירת אתכם נאמנה כל השנים
- העבירו הלאה בשמחה – יש מי שישמח להנות ממה שכבר לא מתאים לכם
- התחילו מהקל והמשיכו אל הכבד – כדאי להתחיל את הסדר בארון הבגדים ורק יותר מאוחר לעבור אל הדברים שיותר קשה למיין, כמו למשל הניירת והקלסרים
- אחסנו בחכמה – אל תרוצו לקנות ארגזי אחסון מרהיבים שצ'יק צ'ק יתמלאו מחדש. מיצאו קופסאות שקופות ואפילו קופסאות נעלים שיכולות לשרת את האחסון החכם שלכם בדרך הרבה יותר טובה
- קיפול נכון – קיפול בצורה מסויימת כמו שמלמדת מארי, מאפשר יותר מקום בארון, שליפה קלה יותר של הבגדים, ונוחות מקסימלית
כמות השקיות של הבגדים והחפצים וכמות ארגזי הניירת שהוצאתי מהבית היו מטורפות. לא האמנו כמה דברים מיותרים היו לנו בבית, ואי אפשר לומר עלינו שאנחנו מאלה שאוגרים. האנרגיה בבית השתנתה פלאים עם כל שקית וארגז שהועבר לתרומה, זה היה פשוט מדהים.
אבל – כל זה היה לפני שלוש שנים. והנה שוב הגעתי למצב שאני מרגישה שהגיע הזמן לחזור על הפרוייקט הזה ולהביא את הבית למצב אפס.
אז האם באמת אפשר לסדר את הבית פעם אחת ולתמיד?
אצלנו זה לא כל כך עבד, הרעיון הזה של לסדר אחת ולתמיד. אמנם לא חזרנו למצב שהיה לפני תחילת הפרוייקט ההוא, לפני שלוש שנים (המצב היום בבית הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שלוש שנים), אבל עדיין יש מה לסדר ולהוציא מהבית.
יכול להיות, שכשהילדים יגדלו ויצאו מהבית, יהיה לי הרבה יותר קל לשמור על סדר ונקיון כמו שבאמת הייתי רוצה, אבל עד אז, אני מבינה שאחת לכמה זמן, אני צריכה לחזור על הפרוייקט הזה. היום כשאני יודעת איזו השפעה יש לכך על האנרגיות של כולנו – אני עושה את זה בכיף.
הפעם, אני מתכננת על הקיץ ומחכה לחופש הגדול שאוטוטו יגיע, כדי שהילדים יוכלו להשתתף בפרוייקט הזה ולעזור – זה הולך להיות יום אינטנסיבי ביותר, אבל בסופו מובטחת לנו תחושה מדהימה!
ומה אתם אומרים? בא לכם ללכת על פרוייקט כזה גם כן? אני אשמח לשמוע אם כן – זה מדבק ונותן מוטיבציה 🙂