בעמק בית שאן עתיר המעיינות, ממש כמה מטרים לפני הכניסה לקיבוץ עין הנצי"ב, בכביש מספר 6678 פונים שמאלה לדרך עפר שנראה כאילו היא מובילה לשום מקום, אבל אם לא תתיאשו ותמשיכו עוד טיפה, תגיעו אל פינת חמד קסומה שנקראת "המפלים הלבנים".
מימינכם תראו צינור חום, דלגו מעליו אל תוך העצים ותראו איזה יופי 🙂
המיקום המדוייק מופיע גם בווייז בשם הזה, כך שאין בעיה להגיע.
מי שבעיקר יודע על המקום הזה הם תושבי האזור, שהם גם אלה שמכירים את הסוד הגדול – להגיע מוקדם למקום הזה, לפני המוני האנשים שמתעוררים קצת יותר מאוחר, כי אז אפשר באמת להנות מחלקת אלוהים הפרטית שלכם, בלי המוני ילדים שמטפסים לא רק על המפל אלא גם עליכם.
במקום יש בריכת שכשוך קטנה וחבל שהילדים נהנים לקפוץ ממנו למים.
המפלים הלבנים קיבלו את שמם מהקצף הלבן שנוצר בנפילת המים. המקום נראה כמו איזה מעיין טבעי אבל הוא ממש לא – המים מגיעים מפלג קטן שהוסת לאזור לטובת ייצור חשמל, ובגלל תנאי השטח והפרשי הגבהים, נוצר המפל הזה. כשיושבים במפל עצמו, התחושה היא שיושבים על סלעים אבל האמת היא שמדובר בגזעי עץ גדולים מהעצים שגדלים במקום. זרם המים נהדר ואם אתם מאלה שאוהבים מסאז' זרמים – אתם הולכים להנות פה מאד מהמים.
המקום די קטן אבל כייפי לגמרי, תענוג לראות את המים זורמים בצל בין העצים.
ממש ליד יש חלקת אדמה מוצלת שמספיקה למשפחה אחת או שתים.
הכיף הגדול הוא שטמפרטורת המים כאן יחסית גבוהה, כמו רוב המים בעמק המעיינות – מה שמאפשר להיכנס פנימה בלי יותר מדי חששות (לעומת נחלי הצפון הקפואים).
מאחר והמקום ממש קטנצ'יק, ממצים אותו כבר אחרי שעה וחצי- שעתיים של רביצה במים, וכדאי לשלב אותו עם עוד מקומות בסביבה כמו עין יהודה הצמוד, למשל.
לחילופין, אפשר להחליט מראש על טיול של חצי יום בשישי בבוקר, כמו שאנחנו עשינו, ואז מגיעים למפלים די מוקדם, טובלים ונהנים, אח"כ נוסעים למרכז המסחרי בבית שאן לשתות קפה ולסגור גם את ארוחת הצהרים של הילדים שם, ובשעה אחת, אחת וחצי, כבר מגיעים הביתה, מתקלחים, נהנים משנ"צ משובח ומסופ"ש מנוחה.
תהנו 🙂