קרוז לאיים הקאריבים

אל השייט הזה אנחנו יוצאים מפורט לודרדייל שליד מיאמי.

שבוע על הים בספינה הכי מפוארת וחדשנית של רויאל קאריביאן – Harmony of the seas.

בתכנית – 7 ימים של שייט, מתוכם שלושה ימים יורדים לחוף בהאיטי, בג'מייקה ובקוזומל שבמקסיקו, ובארבעת הימים הנותרים על הספינה לא חסר מה לעשות..

7 חודשים קודם אני כבר מזמינה את השייט. בודקת הצעות מחיר מכל מיני סוכנים בארץ ובחו"ל, ובסופו של דבר מחליטה ללכת עם חברת קרוזיט שנותנת לי את הדיל הכי טוב.

התלבטות גדולה אם לקחת חדר משפחתי או שני חדרים צמודים עם דלת מקשרת. בסופו שלדבר בחרתי ללכת על שני חדרים – החלטה שהתגלתה כנכונה כי כך היו לנו שתי מקלחות ושני שירותים וזה היה מאד נוח.

יום השייט הגיע, אנחנו נוסעים לנמל בפורט לודרדייל, מחזירים את הרכב ששכרנו ומשם עולים על שאטל לספינה.

הצ'ק אין לספינה מתבצע בצורה כל כך מאורגנת, רואים כמה המכונה הזאת משומנת. המזוודות נלקחות מאיתנו, בפעם הבאה שנראה אותן זה יהיה אחה"צ כשיביאו לנו אותן לחדר. קראתי כבר באיזשהו מקום אחר על כך ולכן הגענו מוכנים עם תיק גב בו יש בגדי ים ובגד להחלפה שיהיה לנו עד שנקבל את המזוודות.

הספינה הזאת עצומה. עיר שלמה ששטה על המים. אנחנו יוצאים לחפש את החדרים שלנו ומתחילים לקלוט את הגודל של הדבר העצום הזה.

באחת הקומות יש רחוב של חנויות, בארים, פיצריה, בית קפה ממש במרכז הספינה

בקומה אחרת יש פארק שנקרא סנטרל פארק שהוא מלא עצים ופרחים, ממש גינה, שם יש גם מסעדות מפוארות

בקומות האחרות יש קזינו, רחבה של החלקה על הקרח, אמפיתיאטרון למופעים, מסעדות ענק "רגילות" – שבהן אוכלים כל אלה שלא רוצים לשלם על מסעדות מעבר למחיר השייט…

על הסיפון למעלה בריכות גדולות, אומגה, מגלשות מים, ג'קוזי

נעה נהנית ממגרש המיני גולף שיש על הסיפון למעלה

יש גם מתקן מדמה גלישת גלים, בר קוקטיילים שרובוטים מכינים בו את המשקאות וכמובן מסעדות ענקיות. בנוסף לכל אלה אמפיתיאטרון באזור הפתוח של הספינה ששם מתקיימים מופעי לוליינות מרהיבים ברמה הכי גבוהה שיש.

על הספינה הזאת שטים בכיף 6500 אורחים ועוד 2000 אנשי צוות. מטורף!

בכל שעות היום יש מופעים – ההצגות הכי חמות מברודווי, מופעי סטנדאפ, פעילויות לילדים בבריכה, תחרויות, ריקודים… אין רגע דל.

הילדים מגלים את מתקן הגלידה האמריקאית ליד הבריכה ובכל הזדמנות שעוברים לידו ממלאים לעצמם גביע.

גם הפיצריה שעובדת 24/7 לא נשארת יתומה והילדים פוקדים אותה בכל שעה של היום.

החדרים מרווחים ונעימים, המזרון מצויין והמקלחות מתוחזקות היטב.

אחד הכייפים הכי גדולים על הספינה הוא החדרן שלנו, שמפנק אותנו בכל יום עם מגבות שמקופלות בצורות שונות.. בימים שחזרנו מהאיים מלאי חול למקלחת, לא היה זכר לחול, דקה אחרי שיצאנו מהחדר… כמו קוסם כזה שמסדר לנו הכל בלי שנרגיש אותו.. בערב החגיגי עם הקפטן ביקשנו לגהץ את הבגדים החגיגיים שהבאנו – והוא כמובן דאג לנו לזה. תענוג.

דבר נוסף שהיה ממש יוצא דופן ואולי יכול קצת להעיד גם כן על רמת השירות המדהימה בספינה – בכל ערב היינו ניגשים למסעדה לאכול ארוחת ערב. מדובר בארוחת גורמה של 3-4 מנות שאפשר לבחור מתוך תפריט עשיר. בערב הראשון ניגש אלינו מנהל המסעדה ושאל אם יש בעיה עם מזון מסויים. סיפרנו לו שיואב אלרגי לגרעיני חמניה ודלעת. מאותו הרגע ועד שירדנו מהספינה, דאגו ליואב לאוכל שבושל רחוק מכל גרעין מקרי. בכל ערב יואב היה מקבל את התפריט של יום המחר כדי שיוכל לבחור מה בא לו, ולמחרת היה מקבל את המנות שבושלו במיוחד עבורו בסביבה נקיה. גם עם הלחמים דאגו לפנק אותו מסלסלה מיוחדת שלא מעורבים בה לחמים אחרים עם גרעינים. כל המלצרים שלנו ידעו מהעניין, ואותי, כאמא, זה ממש ריגש לראות כמה המערכת מאורגנת לדבר כזה ואיך תשומת הלב הזאת עושה לנו את החופשה כל כך הרבה יותר נעימה וחסרת דאגות.

ואפרופו ארוחות – בכל ערב היו המלצרים קוראים לנו בשמות הפרטיים, עושים קסמים לנעה, מחליפים לנו גם 10 פעמים את המנה אם לא אהבנו משהו או שסתם התחשק לנו לטעום משהו אחר בנוסף למה שכבר הזמנו.. מדהים.

ומה עושים משכימי הקום כמונו?

עולים לסיפון, תופסים לנו ג'קוזי ונהנים משלווה ושקט לאור הירח עד שהזריחה מתחילה, כשרק אנחנו ואולי עוד 3 משוגעים ערים בשעות האלה. תענוג אמיתי.

אבל כל זה על הספינה. ואני בכלל עליתי אליה רק בשביל להגיע לאיים 🙂

האיטי

הספינה מגיעה לאחד האיים של האיטי (לאבאדי), שחברת רויאל קריביאן רכשה אותו והקימה בו מתקנים לרווחת הנוסעים שלה. זה אומר סככות בהן במהלך היום מוגש האוכל שמגיע מהספינה, נקודות שתיה בכל מקום, כסאות פזורים ברחבי האי על החופים, וכל זה כמובן ללא תוספת תשלום.

איך שיורדים מהספינה, לוקחים מגבות שמיועדות לחופים, ומיד מחכה לנו תזמורת עם מוזיקה מקומית, שישר מכניסה אותנו לאנרגיות הנכונות.

אנחנו מטיילים באי ומחליטים להתמקם באחד החופים.

אמנם חם מאד אבל הים צלול ואי אפשר לעמוד בפניו. אנחנו נהנים מאד מפיסת גן העדן הזאת.

בשעת הצהרים אנחנו ניגשים לאחת הסככות לאכול את ארוחת הצהרים ומשם ממשיכים לטייל באי – מלא חנויות ודוכנים של אמנים מקומיים שמוכרים את מרכולתם – ציורים, פסלים מגולפים, מסיכות, שרשראות ותכשיטים יפים.. תענוג.

אני קונה שתי מסיכות יפהפיות של נשים לאוסף שיש לי בבית. אנחנו חוזרים לחוף להשתכשך עוד קצת במים, נעה נהנית מלהשתולל במזרקות שיש על החוף אבל בשלב הזה החום הבלתי אפשרי מכריע, והחבר'ה מחליטים שבא להם לחזור לספינה לפארק המים (ולמסעדת הפאסט פוד שליד הבריכה ).

עולים לספינה, הילדים כבר מכירים את הספינה בע"פ ולא צריכים אותנו איתם. יש להם גם צמיד על היד עמיד במים שמשמש אותם כמפתח לחדר וכזיהוי כשנכנסים להופעות שהזמנו מראש. חופש אמיתי.

ג'מייקה

זה אחד היעדים שלי שסימנתי לי כבר מזמן.

עוד בארץ התכתבתי עם אחד מסוכני הנסיעות המקומיים, לגבי סיור לחור הכחול – שמורת טבע מהממת ביופיה מלאת בריכות בצבע טורקיז. כשעלינו לספינה חשבתי לעצמי שטוב שסגרתי עם המקומי שיחכה לנו כשנגיע, כי עלות הסיורים המוצעים בספינה (אותם הסיורים בדיוק) גבוהה בהרבה יותר.

יורדים מהספינה בנמל פאלמות' ומתחילים לחפש את הסוכן המקומי. בכל הנמל אנחנו מסתובבים ואף אחד לא יודע להגיד לנו איפה נמצאים הסוכנים המקומיים. מסתבר שלכולם שם יש אינטרס לא לתת לסוכנים המקומיים להתקרב לאזור של התיירים. אחרי חיפוש נרחב ועל סף יאוש, בסופו של דבר מצאנו אותו. המיניואן שלו מחכה לנו, איתנו, מסתבר שיש עוד כמה משפחות ישראליות שסגרו איתו גם כן, ואנחנו יוצאים לדרך – נסיעה של שעה בערך עד לשמורה.

אני גומעת את הנופים בדרך ואת ההסברים של המדריכה שמספרת על החיים באי הזה. הכל ירוק ויפה ויחד עם זאת הרבה עוני ודלות.

מגיעים לשמורת החור הכחול ושם מחכים לנו שני מדריכים מקומיים שלוקחים אותנו במעלה הנחל כדי שאח"כ נרד אותו בקפיצות מבריכה לבריכה.

המדריכים יחפים ורצים קדימה ואחורה, עוזרים לכל מי שרק מצייץ, מעודדים לקפוץ לבריכות המשגעות ועוזרים במפלים.

כמה יופי יש כאן. לגמרי גן עדן.

אנחנו נהנים כל כך מהמסלול הזה, נעה הכי קטנה כאן מכל המטיילים (עוד לא בת 6) אבל נותנת שיעור באומץ למבוגרים – לא רק שלא מפחדת לקפוץ, היא גם מבקשת לקפוץ ולהיתלות על החבלים במקומות בהם כמעט לאף מבוגר לא היה אומץ, והמדריכים המקומיים זורמים איתה ועוזרים לה.

אנחנו נהנים מכל היופי הזה וחוזרים לוואן שלנו. בדרך חזרה לספינה עוצרים לארוחת צהרים במסעדה שמגישה את העוף המקומי, קונים חולצות למזכרת וגם פוגשים בדרך סוג של "בוב מארלי" שמוכר "בראוניז" מריחואנה, שאי אפשר לא להידבק באנרגיות השמחות שלו.

היום הזה בג'מייקה היה פשוט נפלא. מגיעים לנמל ואני מושכת עוד קצת זמן לפני שעולים לספינה – לספוג עוד קצת מהמקומיים.

בנמל פזורים דוכנים וחנויות עם תוצרת של המקומיים. אני כמובן מוצאת חנות עם מסיכות וקונה לעצמי שתיים – הכי יפות שראיתי בחיי – עוטפים לי אותן היטב ואני מאושרת,  עולה לספינה במחשבה שיש לי מזכרת נהדרת מהמקום היפה הזה.

קוזומל

כאן בחרנו לקחת סיור מודרך מהספינה. השוואה לסוכנים מקומיים הראתה לי שהמחירים פחות או יותר אותו הדבר, אבל הפלוס בלקחת סיור מהספינה הוא שאין מצב שנאחר לחזור אליה ונפספס את השייט.

אנחנו בוחרים בסיור לעתיקות המאיה, לחופים ולמפעל השוקולד המקומי שבו ממש מראים איך מכינים שוקולד מתובל מפולי הקקאו.

קוזומל הוא אי פחות מעניין מבחינת נופים, אבל הנסיעה בו נעימה והאתר של עתיקות המאיה מרשים מאד. המון ידע מקבלים מהמדריכה על מנהגי המקומיים, טקסים ופולחנים, למה בנו בצורה כזאת או אחרת.. מרתק מאד.

את הילדים מעניינות בעיקר האיגואנות שמסתובבות כאן חופשי

לאחר מכן אנחנו נוסעים לאחד החופים לראות את המים הצלולים וגם עוצרים לטובת שירותים

וכמובן שאי אפשר לא להסתובב בין כל הדוכנים שמוכרים אמנות מקומית. כמה ססגוניות! לגמרי דרום אמריקה.

ממשיכים לכיוון מפעל השוקולד.

כאן אנחנו מקבלים הסברים וטעימות של כל מיני שוקולדים עם טעם לא מוכר. אנחנו צופים בהדגמה של הכנת שוקולד מקקאו

וכמובן מסיימים את הסיור בחנות המפעל שמציעה לקנות דברים נורא מפתים.

אנחנו חוזרים לספינה ויש לנו עוד יומיים של שייט עד שנגיע חזרה לפלורידה. אני קצת מרגישה שמיציתי את השהייה על הספינה. הרבה יותר מעניין אותי לטייל ולראות מקומות חדשים ומסעירים מאשר סתם להעביר את הזמן על הים. לעומתי, ניצן והילדים מאד נהנים ואין להם בעיה להמשיך ולשוט גם עוד שבוע בתנאים המפנקים האלה.

בהגיענו לפורט לודרדייל אנחנו רואים שגם הירידה מהספינה מתוקתקת ומאורגנת בצורה בלתי רגילה. זה מדהים איך אפשר לנהל 8000 איש בצורה מופתית ונעימה כל כך. מאד מרשים. אנחנו עולים על השאטל לחברת ההשכרה, שם הרכב שהזמנו מחכה לנו, ואנחנו יוצאים לדרך – ממשיכים את הטיול בפלורידה.