ניקוי רעלים

24.6.19

וואו. כבר המון זמן אני יודעת שאני צריכה את זה, ושאולי זה מה שיעזור לי לעבור לתזונה יותר בריאה ולסבול פחות מכאבי הראש, אבל לא בא לי. לא בא לי לוותר על העוגות, הלחמים, הסוכר, הפשטידות, הקפה הקר.. אני כל כך אוהבת להכין ולאכול אותם שממש קשה לי לוותר עליהם.

אני מתבשלת עם העניין הזה של ניקוי הרעלים כבר כל כך הרבה זמן ומבינה שאין לי מה לחכות שיהיה לי את החשק להתחיל עם זה  – כי זה לא יקרה. אני חייבת לקבל החלטה שרירותית ללכת על זה ולקוות שאצליח לעמוד בזה, כי אני מאלה שלא מצליחים לעמוד בכל מיני דיאטות ומשטרי תזונה יותר מיומיים וחצי, גם הקלים ביותר.

בשכונה שלי יש בחורה מקסימה, רונית יצחקי שמה, תזונאית ומטפלת אלטרנטיבית, שיש לה מידי פעם סדנאות של ניקוי רעלים, והיא כל הזמן נמצאת איכשהו בתודעה שלי. השבוע, כשחשבתי ליצור איתה קשר ולברר על זה, מצאתי פוסט בפייסבוק שהיא נותנת טיפול רפלקסולוגיה מתנה לכל מי שיענה לה על השאלון שהיא בנתה בנושא מיגרנות.

כמובן שמילאתי לה את השאלון – אם אני יכולה לעזור אז למה לא. בתמורה התפנקתי בטיפול אצלה וזאת היתה גם הזדמנות מצויינת לדבר איתה על הסדנה לניקוי רעלים.

אחרי שהיא ענתה לי על כל השאלות, החלטתי – אני הולכת על זה!

היום אחרי הטיפול במתנה, הוצאנו יומנים וקבענו מפגשים לחמשת השבועות הקרובים. המחשבה שעברה לי בראש היא שאני רוצה להספיק לאכול ולהכין כמה דברים שרציתי להעלות כאן לבלוג, לפני שאני מתחילה בניקוי. זו מחשבה של חוסר ואני ממש לא אוהבת אותה, אבל היא לגמרי עוברת לי בראש. אני גם קצת מודאגת אם אצליח לעמוד בזה במשך חודש, האם זה יהיה לי קשה מדי? ומה אני אעשה כשיתחשק לי מתוק? ועוד מחשבה אחת – אני חושבת שניצן ישמח לעשות גם הוא ניקוי רעלים משותף איתי. הזדמנות עבורו שממילא יהיה כאן אוכל בריא שגם יעזור לשנינו להוריד קצת במשקל.

אז הפוסט הזה ייכתב בהמשכים, אני אעלה כאן במשך חמשת השבועות הקרובים את כל התחושות, המחשבות, האתגרים, הקשיים, הרגעים הטובים, ההשפעה של הניקוי הזה עלי וכו'.

ובינתיים, עד המפגש הראשון עם רונית שיקרה בעוד 3 ימים, הנה שתי תובנות ישנות שמקבלות חיזוק מהמפגש היום:

1. לתת טיפול במתנה זו דרך נפלאה לשווק. ככה הלקוח חווה אותך ואת האנרגיות שלך הכי טוב, ואם את גם יודעת למכור, בסוף הטיפול הלקוח קונה את הדבר הבא.
2. מחזקת את ההבנה שלי הישנה, שאין לי מה לחכות שתנוח עלי הרוח בשביל לעשות משהו שאני יודעת בודאות שהוא לטובתי. אני במקרים כאלה צריכה לקחת אחריות ולעשות מעשה גם אם לא כל כך בא לי.

יש למה לצפות 🙂

28.6.19

אז היום הראשון של הניקוי הסתיים לו והרבה מחשבות עברו לי בראש –

1. ממש לא אוהבת את זה שאני צריכה לעקוב אחרי איזשהו תפריט ולא לאכול בחופשיות. מתה להגיד לרונית שלא בא לי להמשיך אבל יודעת שאין לי את הפריוילגיה הזאת עם כל כאבי הראש שלי. אני חייבת לתת לזה את הצ'אנס כדי לראות איך זה משפיע על המיגרנות
2. היום בישלתי תבנית עמוסת אנטיפסטי, אורז מלא עם עדשים ושעועית, וגם לביבות של קישואים וגזר שמדביקים אותן עם קוואקר וטחינה גולמית. לא התלהבתי מהאורז, למרות שלא היה רע. גם מהלביבות לא נפלתי, והירקות בתנור חוסלו בארוחת הערב כך שמחר שוב אצטרך להיות במטבח. האוכל הוא לא רע אבל הוא גם לא מלהיב. צריכה לעבוד כרגע על להסתפק בזה עד שאצליח לבשל משהו טעים מהפרודוקטים האפשריים, כי מה שחשוב לי באוכל, יותר מאשר לשבוע, זה להיות מסופקת ולהנות ממה שנכנס לי לפה.
3. בארוחת הבוקר למשל, אפשר לאכול לחם מחמצת מסוג מסויים עם חומוס תוצרת בית, או טחינה או כל ממרח אחר מהפרודוקטים המותרים. אני נהנית לאכול את הלחם עם ממרח העדשים המעולה שיש לי ועם הפסטו שלי. אפשר למצוא את המתכון למוס עדשים כאן ואת המתכון לפסטו כאן 
4. לוקח קצת זמן להתרגל לתפריט. כל היום הצצתי בדף כדי לדבוק בו, מניחה שתוך כמה ימים כבר אכנס לשגרת אכילה כך שלא אצטרך להידבק לדף.
5. תכל'ס בשביל לשבוע אני צריכה הרבה פחות אוכל ממה שכתוב לי בתפריט.
6. בצהרים התחילה לי מיגרנה שלא היה לי כוח לאכול. יותר קל היה לי לוותר על ארוחה מאשר להתחיל להכין סלט.. אין פרופורציות כשכואב הראש.

יאללה. יום 1 נגמר.

30.6.19

אוטוטו נגמר היום השלישי לניקוי.

מה שבעיקר מטריד אותי בשלב הזה זה ההתעסקות הבלתי פוסקת בלהכניס דברים לפה: בבוקר מיץ לימון סחוט במים חמים, אח"כ לשתות כדורי עשב חיטה, אח"כ להכין מיץ של סלק, גזר, סלרי ותפוח שלתוכו מטפטפים טיפות, אח"כ ארוחת בוקר ומיד אחריה ארוחת בינים ואז לא מספיקים לזוז, זה כבר ארוחת צהרים שאותה אמנם בישלתי לכמה ימים אבל את הסלט לידה צריך להכין.., בין לבין לא לשכוח לשתות מהתה המיוחד (שאני כבר בבוקר מכינה לי קנקן ממנו שיהיה לי לכל היום), ואחה"צ שוב – להכין את המיץ עם הטיפות, לשתות כדורים, לאכול משהו בשביל האיזון…והופ – הגענו לארוחת ערב.

וואו.

יותר מדי התעסקות עם להכניס דברים לפה.

אני מוצאת שאני גם לא רעבה וגם לא מתאים לי להתעסק כל כך הרבה עם אוכל וכדורים וטיפות וכאלה…

היום למשל שתיתי מים עם לימון. לאחר מכן שתיתי את הכדורים ואז יצאתי לאימון + קניות בסופר. מעל הספר יש ארומה אז קניתי לי בדיוק את המיץ שאני אמורה לשתות שם (אבל שכחתי את הטיפות בבית, אז שתיתי בלי). לאחר מכן קניות בסופר.. עד שהגעתי הביתה, השעה היתה 12:00. הכנתי לי פרוסת לחם אחת עם חומוס וירקות, הכנסתי מגש של ירקות לתנור ובישלתי צהרים לילדים.

כשהירקות יצאו מהתנור, נשנשתי קצת מהם וכבר לא הייתי רעבה לצהריים אז ויתרתי. אח"הצ יצאתי עם נעה לסיבוב סידורים, אבל רגע לפני הכנתי לי עוד פרוסת לחם עם חומוס וירקות כדי לא להיות רעבה ושלא ייצא שהסתובבתי כל היום רק עם פרוסת לחם אחת מהצהרים). בניתי על ארומה שאקנה לי שם את המיץ.  כשהגענו לארומה – מסתבר שנגמר להם המיץ…

בשעה 19:00 חזרנו הביתה. מכינה סלט לילדים ומרגישה שלא בא לי עכשיו להתחיל לסחוט מיץ שכזה ולנקות את המסחטה אח"כ. מכניסה לפה את האגוזים והשקדים של אח"הצ, ועייפה כבר מלחשוב על ארוחת הערב. לא בא לי לחמם לעצמי אורז מלא וסלט (מה שפספסתי בצהרים) מעדיפה ללכת על עוד פרוסה עם טחינה וירקות ולגמור עם זה, מה גם שאני לא רעבה.

אני בטוחה שזה לא נקרא לאכול נכון ומסודר, אבל באמת שהרגשתי היום שכל האוכל הזה מיותר לי.

מחר יום חדש – מקווה שיתנהל בצורה קצת יותר מסודרת.

3.7.19

שעת בוקר עכשיו, תחילתו של היום השישי לניקוי, ואני מרגישה שאני מתחילה להתרגל לשגרת האכילה הזאת.

יש לי כבר "הרגלים"  – קמה בבוקר, מכינה לי את המים עם הלימון, מרתיחה מים ומכינה את קנקן התה שאני שותה במהלך היום וכו'.

אתמול בישלתי אורז מלא עם אפונה. מילאתי את הקופסה והנחתי על השיש שיתקרר, וכשחזרתי בערב הביתה, גיליתי שנשאר רק שליש מהכמות שבישלתי – מסתבר שיצא ממש טעים והחבר'ה כאן חגגו על זה.

בנוסף, בישלתי גם תבשיל עדשים הודי שנקרא דאל, שאני כל כך אוהבת, הריח.. והטעם… פשוט מעדן וכל כך פשוט להכנה שזה ממש חגיגה. המתכון שלי לדאל נמצא בלחיצה כאן

אז לימים הקרובים אני מסודרת עם ארוחת צהרים שאני ממש אוהבת וזה עושה לי טוב בלב.

עוד משהו נחמד שקרה השבוע – מסתבר שאת המיץ שאני צריכה לשתות פעמיים ביום, מכינים גם בארומה ובכל דוכן של מיצים טבעיים – סלק, גזר, סלרי ותפוח ירוק. אז כשלא מתחשק לי לסחוט בבית ולנקות את המסחטה, אני מתפנקת לי בארומה על מיץ כזה – זה מקל עלי בעניין ההתעסקות האינסופית במטבח.

גם בעניין הסלט החלטתי להקל על עצמי וקניתי שקיות מוכנות של סלט חסה -גזר -כרוב סגול, ובמקום לחתוך לי בכל יום אני פשוט מוציאה שקית, מתבלת בלימון שמן זית מלח ושום – וזהו. כל מה שאפשר לעשות כדי לחסוך לי זמן התעסקות – מבורך.

מחר יש לי את הפגישה השניה עם רונית שמלווה אותי בתהליך הזה (כן כן.. עבר שבוע!), יש לי הרבה שאלות, מחר יהיו לי תשובות.

**גאה בעצמי שעמדתי בתפריט בלי לחרוג אפילו טיפה ובלי לטעום פירור ממה שבישלתי והכנתי לילדים השבוע. ממש לא מובן מאליו אצלי 🙂 מודה שלא אפיתי השבוע עוגות כי זה משהו שממש קשה לי לעמוד בפניו. החלטתי שלא יהיו כאן עוגות במהלך הניקוי, כדי לאפשר לי לעבור את השבועות האלה בנחת. מה שכן, רונית שלחה לי מתכון לעוגיות גראנולה שמתאימות לתפריט, צריכה לנסות אותן.

7.7.19

היום העשירי מסתיים. השגרה טובה, יחד עם זאת, כמי שאוהבת כל הזמן לגוון באוכל, אני די משתעממת, אבל לא עד כדי כך שזה יגרום לי להיכנס למטבח ולהכין לי מטעמים מכל המתכונים ששלחה לי רונית. עצם זה שצריך כל כמה זמן לאכול או לשתות משהו – זה מספיק התעסקות בעיני, אני אמשיך לי עם המתכונים שיש לי וכבר התרגלתי אליהם, והאמת היא שהאוכל מאד טעים לי אז זה לא באמת סבל.

מה כן נמאס לי? המיץ. פעמיים ביום לשתות את מיץ הסלק-גזר-תפוח-סלרי זה כבר יותר מדי בשבילי ואני ממש שותה אותו בכוח ובלי חשק. גם זה יעבור.

בשורה משמחת ראשונה – בינתיים המאזניים מראים לי שירדתי עד כה שני קילו וארבע מאות גרם. איזה כיף! זה לגמרי משמח אותי למרות שאני קצת חוששת שכשאסיים את הניקוי, חלק מהמשקל יחזור. רונית אומרת שבעוד שבוע שבועיים כבר אהיה במקום אחר ולא כל כך ארצה לחזור להרגלי האכילה הישנים שלי. אשרי המאמין. אני מאמינה שאני אכן אוכל יותר אוכל בריא בחלק מהזמן, אבל אני לגמרי לא מתכוונת לוותר על אכילת עוגות ומאפים. זה חלק מהנאות החיים, רק באמת שצריך להכניס את זה למינונים נכונים יותר.

בשורה משמחת שניה – מסתבר שהניקוי בעצם נמשך רק 4 שבועות ולא 5 כמו שחשבתי, כך שנותרו לי רק עוד 18 ימים. איזה כיף!

אגב, הילדים מאד נהנים מהתבניות של הירקות בתנור – אני מכינה אותם כמו אנטיפסטי – פשוט מעדן – כך שאני באמת מכינה כמויות מטורפות של זה. תראו איזה יופי של צבעים –

12.7.19

מי היה מאמין שאגיע לשבוע השלישי של הניקוי בלי לטעום ובלי לחרוג אפילו בפירור?? אני לגמרי מפתיעה את עצמי. אפילו השניצלים שטיגנתי לילדים לפני חצי שעה הסתכלו עלי ואני עליהם, בלי הדחף הזה שתמיד יש לי לנגוס בהם. אין ספק שהתזונה הזאת נטולת הסוכרים והקמחים הלבנים, עושה את שלה. ככל שצורכים מזה פחות, כך הגוף פחות דורש את זה. נפלא!

אז היום התחלנו את השבוע השלישי וזה הכי כיף שעכשיו ספירת הימים התהפכה ויש מאחורי יותר ימים מאשר מספר הימים שנותרו. כבכל יום שישי יצאנו ניצן ואני לסיבובים שלנו אבל הפעם יצאנו מצויידים עם הלחם המתאים והממרח המתאים, עם הירקות והמלפפונים. צחקנו על עצמנו שאנחנו יוצאים עם סנדביצים מהבית (את מיץ הסלק בכל זאת קנינו בארומה), אבל יחד עם זאת, ככה מתמודדים כשרוצים לדבוק בתפריט מסויים. מתארגנים מראש.

כל כך חשוב לנו לעמוד בתפריט הזה ובאמת לנקות את גופנו מהרעלים, שאנחנו מאד מקפידים ולא רוצים להגיע למצב שנהיה רעבים ונצטרך להתמודד עם  כל השפע שבחוץ.

אתמול בערב היתה לנו הפתעה נחמדה – הוזמנו לארוע של לקוח באחד מגני הארועים. מאחר והלקוח הזה טבעוני, רוב האוכל שהוגש היה טבעוני, ובשביל אלה שלא – היו כמה דברים בודדים שמיועדים ללא טבעוניים. בשבילנו זו היתה חגיגה – כל הירקות, קלחי תירס, טחינה, קטניות, ממרחים שמותר לנו במסגרת התפריט – הכל היה שם ובשפע והכי חשוב – טעים! חשבתי לעצמי שכך היו צריכים להיראות כל הארועים – עם אוכל הרבה יותר בריא ומזין ממה שבדר"כ מוגש. באמת שהיה נהדר, מה גם שאחרי האוכל רקדנו ושרנו והיה ערב פשוט כייפי בצורה בלתי רגילה. תענוג.

ועוד דבר טוב אחד להיום – הערב אנחנו מוזמנים להורי – אמא שלי גם החליטה להצטרף לניקוי הרעלים שלנו, כך שגם אצלה יהיה לנו אוכל מתאים, והכי כיף זה שיש לי פטור מבישול הערב.. נכון שזה מויייי כיף?
יאללה , שבת שלום 🙂

16.7.19

הנה מסתיים לו היום ה- 19 של הניקוי. רגע לפני שפורשת למיטה רוצה לעדכן כאן שבמהלך השבוע וחצי האחרונים היו לי רק שני כאבי ראש, ולמרבה ההפתעה הם לא נמשכו יומיים – שלושה כמו תמיד אלא עברו אחרי חצי יום.

למי שלא מעודכן ונקלע לכאן עכשיו – את כל הניקוי הזה התחלתי בגלל כאבי הראש שלי שהפכו להיות שכיחים ביותר בשנתיים האחרונות. מיגרנות שנמשכות יומיים שלושה, כשיש בינהן הפוגה של שלושה ימים ואז חוזר חלילה.. טירוף.

10 ימים בלי כאבי ראש חוץ מהפעמיים האלה שעברו אחרי כמה שעות – זה לגמרי שיא עולמי שמאד משמח אותי.

ובכל זאת – אני כבר באמת מחכה לסיים את הניקוי. לא נשאר לי הרבה. 9 ימים וזהו. בא לי כבר לאכול דברים אחרים, אני מתגעגעת לאפייה, ובא לי להסתובב בחוץ בלי התיק הקטן של האוכל שאני לוקחת איתי, בעיקר בבקרים 🙂

ואיזה עוד מחשבות הגיעו אלי השבוע? מתחילה לחשוש שחזרה לאכילה הרגילה שלי תגרום לי להעלות את כל הקילוגרמים שירדתי בזכות הניקוי. אני צריכה לעשות תכנית אכילה מדוייקת ולראות איך אני שומרת על ההישג, מניחה שעל זה תדבר איתי רונית במפגשים הקרובים שלנו 🙂

שיהיה לילה טוב 🙂

21.7.19

בוקר יום ראשון, נותרו לי עוד 5 ימים לניקוי כולל היום.

מצד אחד אני כבר ממש מחכה שייגמר, למרות שאני יודעת שאני לא ישר חוזרת לאכילה הקודמת שלי. אני מתכוונת בכל פעם להוסיף סוג מזון אחד כדי לראות אם יש לו השפעה על כאבי הראש שלי. מצד שני, כל הזמן עוברת לי בראש המחשבה אולי להמשיך עוד קצת עם התזונה הזאת, בעיקר בגלל המשקל. עד כה ירדתי 4 ק"ג בלי לסבול בכלל. באמת שהאוכל טעים וכמו שכבר כתבתי, מה שמטריד אותי בעיקר זו ההתעסקות כל הזמן סביב הניקוי הזה. רוצה להיות חופשיה וספונטנית ואם ממשיכים בתזונה הזאת אז ספונטניות זה לא שם המשחק. כאן תמיד צריך להיות מוכנים עם אוכל מתאים 🙂

אז אתמול היה לי יום קצת קשה, יכול להיות שזה בגלל שאני כבר מריחה את הסוף. הוזמנו לארוחת צהרים. כמובן שהבאנו את האוכל שלנו איתנו אבל עדיין, היו שם עוגות… כן, אני כל כך אוהבת עוגות שהכי קשה לי לראות אותן ולא לאכול. כמובן שלא נגעתי אבל באמת שהתחשק לי לעשות לי איזו כוס קפה ולהתענג על ביס או שנים או עשרה ביסים מתוקים.

זה מעניין. התזונה הזאת די הורגת את החשקים לכל מיני דברים שלפני כן התאוותי אליהם, אבל את החשק למתוק זה אמנם הוריד קצת, אבל לא ממש הרג 🙂

אחרי הארוחה, כשחזרנו הביתה, ישר הכנתי לי פרוסת לחם עם טחינה גולמית וסירופ אגבה, שכשמערבבים אותם מקבלים טעם של חלווה. אז אמנם זו לא היתה עוגה אבל בכל זאת משהו מתוק לפה ובעיקר לנשמה.

ומסתבר שלא רק אני מתגעגעת לעוגות. בשישי בערב, יואב אמר לי שבא לו כבר איזו עוגה שלי 🙂

זו כבר השבת השלישית שארוחות השבת קצת מוזרות.. אנחנו אוכלים את האוכל שלנו ולילדים אני מכינה כל מיני אבל – בלי עוגות. לא רציתי להתמודד איתן ושהן יהיו לי מול העיניים בבית.

אז הנה מתחיל שבוע חדש, 5 ימים אחרונים של ניקוי.. כיף גדול להרגיש כבר את הסוף 🙂  נראה לי שהפוסט הבא יהיה כבר פוסט סיכום 🙂

25.7.19

היום זה היום האחרון של הניקוי.

גם היום אני לא מתכוונת להכניס לפה פירור של מזון שלא קשור לניקוי, אפיל שכבר יש אוירה של סוף קורס 🙂   אני אסיים את היום הזה עד הסוף ומחר אתחיל בנסיונות שלי לחזור לאט לאט לחלק מהמזון שלא אכלתי בחודש האחרון.

בימים האחרונים חשבתי הרבה על החזרה לשגרה. מצד אחד מאד בא לי כבר לשתות קפה עם עוגה, לאכול קבב בפיתה וגם הקרקרים עם הגבינה קוראים לי, ומצד שני אני פוחדת להשמין וגם לא בא לי שיחזרו לי המיגרנות באותה התדירות שהיתה לי לפני הניקוי. עד כה ירדתי 4.200 ק"ג והיום עוד לא נגמר. מחר בבוקר אשקל שוב ואדע סופית כמה ירדתי בזכות הניקוי.

אז המחשבות על חזרה לשגרה מעסיקות אותי – גם לא להשמין ואולי אפילו להמשיך את המומנטום, למשוך עוד קצת את הניקוי ולרזות עוד קצת, וגם לא לחזור לגמרי להרגלי האכילה הישנים, אלא להנות מזה שאני כבר בשוונג ולהמשיך עם אכילה בריאה יותר באופן כללי. בתוכי פנימה, אני יודעת שלא אוותר על שמרים ועל קמח לבן. אני אופה המון, גם מתוקים עם שמרים, גם כל מיני סוגי מאפים עם שמרים..לא רוצה לוותר עליהם, אני פשוט אוהבת אותם, לכן לא מאמינה שמעתה והלאה לא אגע בהם.

בעקבות הפגישה האחרונה שהיתה לי הבוקר עם רונית הנטורופתית, ההנחיות הן להחזיר לתפריט בכל יום משהו אחד כדי לבדוק איך זה משפיע עלי, בעיקר ברמת כאבי הראש. מאד חשוב לי לגלות אם יש איזשהו מזון מסויים שהוא זה שמפעיל לי את המיגרנה. אז בעצם, אני בינתים ממשיכה עם התזונה של הניקוי, אבל מתחילה בכל יום להוסיף דבר אחד – פעם עגבניה, פעם חצי ביצה, פעם חתיכת עוף (וגם זה עפ"י ההנחיות של רונית – לא יותר משלוש פעמים בשבוע ולא בצמוד לפחמימות), וכך הלאה.

רונית מאד לא רוצה שאחזור לקמח לבן, סוכר לבן ושמרים אבל כמו שאמרתי, אני לא רואה את עצמי מפסיקה לאכול מאפים שכאלה וגם לא רואה את עצמי מפסיקה לאפות אותם. מה שכן, צריך בהחלט למנן את האכילה הרבה יותר טוב, ובימים של שגרה, כשאני בבית ואין איזושהי סיבה מיוחדת, אני צריכה להחליט שאני אוכלת את האוכל הבריא יותר, ולא זולגת להרגלים הישנים.

אז "מסיבת הסיום" של ניקוי הרעלים היא לא באמת מסיבה והיא לא באמת סיום, אלא יותר מעבר לשלב אחר בתזונה הבריאה הזאת.

בשבוע האחרון הילדים שאלו אותי מה יהיה המאכל הראשון שאני אוכל כשאסיים את הניקוי ולא ידעתי לענות להם. אולי בשר? אולי עוגה? היום אני מבינה שלא טוב להתחיל במאכלים שמכילים כמה דברים ביחד – סוכר / קמח / ביצים וכו.. כי לא אדע איך כל מרכיב משפיע. אז מחר, ערב שבת, אני מארחת ואנחנו חוגגים לאבא שלי יומולדת, וכבר החלטתי שמחר אוכל כרגיל כמו בניקוי, אולי אולי אולי אוכל חתיכת חזה עוף שאכין לערב… נראה. אני אחליט מחר.

אז מה המסקנות הגדולות מהניקוי?

1. כבר שבועיים וחצי שאין לי מיגרנות. היו לי 4 פעמים כאבי ראש שנמשכו כמה שעות (לעומת המיגרנות שנמשכו יומיים שלושה כל אחת, ואז יומיים הפוגה, ושוב שלושה ימים של מיגרנה…). כיף. מתרגלים מהר מאד לחיות חיים נורמלים בלי כאבים 🙂
2. אין ספק שעבורי, הרבה יותר קל היה לעבור את הניקוי הזה עם לאכול המון אוכל טעים מההתחלה במקום לעשות ניקוי דרסטי יותר שנמשך רק שבוע אבל מתענים בו עד בלי די.
3. יש בי את היכולת לא לחרוג בכלום מהתפריט המסויים! זו פעם ראשונה בהיסטוריה שבאמת לא חרגתי במילימטר ממה שהייתי צריכה לאכול. בכל הדיאטות שעשיתי עד היום תמיד היו לי מעידות פה ושם, לא הפעם. יכול להיות שבגלל שהפעם המטרה היתה שונה – לנקות את הכבד וכלי הדם, ולא רק לרזות.
4. זה היה כיף גדול לעבור את 4 השבועות האלה עם ניצן. אכלנו ביחד את אותם הדברים, יצאנו בבקרים לסיבובים שלנו עם הסנדביצ’ים והירקות שלנו, נהננו ביחד מהירידה במשקל… לא הרגשתי "מסכנה" ש"כולם אוכלים מסביבי ורק אני במשטר דיאטה".
5. עוד יותר כיף היה שגם אמא שלי הצטרפה לניקוי כך שכקפצתי אליה היה לי הכל זמין – מיצי פירות, לחמים מתאימים, ממרחים מתאימים, אורז מלא, תבשילי קטניות וכו'.. ממש נהנתי מזה.
6. ועוד תובנה חשובה: 4 שבועות בהחלט יוצרים הרגל. אני לגמרי רגילה כבר לארוחות שלי, לקנקן התה שלי, לבישולים האלה הבריאים יותר… אני באיזשהו מקום מרגישה שמחר, רק כדי למנוע מעצמי בלבול של מה לאכול ומה לא – הכי קל לי פשוט להמשיך עם אותה התזונה וזהו…
7. הליווי של רונית המקסימה – 5 פגישות 1*1 עם רונית שהיתה שם כל התהליך עבורי – במענה על שאלות, במתכונים שהיא שלחה כל הזמן, ברעיונות לבישולים ולגיוון באוכל, בהקשבה לקיטורים שלי.. אחד המפגשים שלנו היה עיסוי שרונית, שהיא גם רפלקסולוגית ומעסה מוסמכת, עשתה לי – שעה של רוגע לגוף, שהיה פשוט תענוג (מומלץ!!). ומפגש הסיום היום, שכלל קצת תטא הילינג לניתוק כבלים אנרגטים למיניהם שיש לי עם סוגי מזונות, מי שלמד תטא מבין על מה אני מדברת. והכל בחיוך, הכל ברוגע.. באמת שמגיע לה הפרגון הזה מכל הלב! אם בא לכם לעשות לעצמכם טוב – דברו איתה בטלפון 0507259306 ותגידו שאני שלחתי אתכם 🙂  הנה רונית ואני בסיום המפגש הבוקר 🙂

אז עד כאן פרוייקט ניקוי הרעלים שלי 🙂
אם יש לכם שאלות, אתם יותר ממוזמנים להשאיר תגובה או לפנות אלי בפרטי ואשמח לענות ולסייע

בהצלחה למי שיוצא לדרך!