החוק הראשון שלי במה שקשור בנסיעות לחו"ל, בטח עם הילדים, זה לא לנסוע בקיץ.

אנחנו תמיד מחכים בסבלנות לחגים ואז נוסעים לחופשה ארוכה של 3 שבועות, הילדים מפסידים אולי כמה ימי לימודים אבל מרויחים חוויות שוות הרבה יותר, ואנחנו מרויחים מזג אויר יותר טוב, מחירים טובים יותר של כרטיסי הטיסה והלינות, אין לחץ ותורים בשום מקום, הכל יותר רגוע וכמעט שלא שומעים עברית..

זה נכון שנשמתי יוצאת בקיץ ואני ממש חסרת סבלנות ובא לי לנסוע כל יום ליעד אחר, אבל בגלל שבדר"כ יש לנו כבר נסיעה סגורה לספטמבר, אני פשוט מרגיעה את עצמי, עושה מדיטציות ומתאזרת בסבלנות, כיאה לחולת טיולים בהמתנה.

עם קייב, הכל היה הפוך.

בחורף 2016 רצינו לקחת את הילדים לחוות את שוק חג המולד בבודפשט. שנה קודם לכן חזרנו ניצן ואני מוקסמים מהאווירה בעיר, והחלטנו שבכריסמס הבא – לוקחים את הילדים. מכיוון שכך, לא ראינו טעם לנסוע איתם לטיול גדול בספטמבר. כדי "לפצות" את עצמנו על זה, חיפשתי אולי בכל זאת לנסוע באוגוסט לאנשהו. אבל לאן אפשר לנסוע באוגוסט? מקום שלא יהיה יקר, שלא יהיה לחץ בתורים, שלא נשמע עברית מכל עבר? קייב עלתה כאופציה לא רעה. אמנם יש טיסות של אל על לשם, אבל חיפוש קל בקבוצות טיולים הראה לי שכמעט ואין מידע על קייב ובטח לא עם ילדים.

האמת? קצת חששתי. בכל זאת עיר שלפי המטיילים הבודדים שכן כתבו משהו, הבנתי שלא מדברים שם אנגלית, עיר שעדיין יש בה קצת אוירה סובייטית, רחובות ושכונות שיש בהם קצת עליבות שמאפיינת משטרים קומוניסטים פה ושם, ומצד שני – הכרטיסים עלו לי גרושים – 90 דולר לכל אחד מאיתנו – כי יש לי מלא נקודות של הנוסע המתמיד, המחירים של הלינה ממש מצחיקים ופוסט אחד של איש יקר שכתב שבדיוק חזרו מקייב עם הילדים – והיה פשוט נפלא.

החלטתי. נוסעים לקייב.

במסגרת השוטטות ברשת לחפש קצת מידע, נתקלתי בפוסט של טלי – בחורה מקסימה שעובדת בקונסוליה שם. פניה בפרטי אליה, פתחה בפני עולם שלם – כמה המלצות, כמה דברים יש לעשות, מקומות לינה ראויים, איזה גן עדן זה עם הילדים, אילו מסעדות משגעות יש בעיר… נדלקתי.

תוך 5 דקות כרטיסי הטיסה כבר היו במייל שלי, וכמה דקות אחרי, כבר בחרתי דירה במקום הכי טוב בעיר (וידאתי את המיקום מול טלי. בהמשך, הבחירה הוכיחה את עצמה בהחלט). אמנם קצת חששתי ממה שנגלה כשנגיע לדירה אבל לקחתי סיכון.
זה הלינק לדירה שלקחנו: הדירה בקייב

*** משהו שכדאי לדעת: הדירה ממוקמת פצצה. הרחוב הוא הרחוב הכי יוקרתי בעיר, אבל – הכניסה לבנין עלובה, במטבח לא היה אור, אמנם ביקשנו שיחליפו לנו נורה אבל בסוף זה לא קרה והאמת – זה לא הפריע לנו כי כל הזמן אכלנו בחוץ.. בכלל לא נכנסנו למטבח. חוץ מזה כשהגענו לדירה התחושה היתה שלא הכי נקי שם ולכן מיד ביקשתי שינקו – החברה שלחה למחרת מנקות שהבריקו את הדירה.

התכתבות קצרה עם החברה שמשכירה את הדירות הניבה לנו הסעה מהשדה לעיר. הטיסה נוחתת מאד מאוחר בלילה ולא רציתי להתחיל לחפש מוניות בתקווה שמישהו יבין לאן אני רוצה שיקחו אותנו.

בעיר אפשר כמובן להתנייד במטרו שהוא יעיל ונפלא, ואפשר גם באוטובוסים. כשהיינו עייפים או שסתם רצינו להגיע ישירות בלי להחליף רכבות, נסענו במוניות. המחיר כאן די מגוחך וגם אין להם בעיה שנעה תשב לנו על הרגליים במושב האחורי. גם ככה אין כאן אכיפה של חגורות בטיחות ואנחנו מרגישים מאד נוח לנסוע כך – ממש כמו בישראל של פעם.

כמה דברים שכדאי לדעת על המוניות בעיר:

המוניות מאד מאד זולות בעיר אם מזמינים אותן דרך אפליקציה שנקראת uklon.

העניין הוא שכדי להזמין דרך האפליקציה נדרשים שני דברים: האחד – צריך מספר טלפון מקומי (וזה לא בעיה – סים מקומי שמספיק לחודש עולה 50 גריבנה = 7 שח)

הדבר השני הוא שאתם צריכים להיות דוברי רוסית כי לאחר ההזמנה הם מתקשרים אליכם (אם היה לכם מזל ונפלתם על מישהו שקצת דובר אנגלית..אפשר עוד איכשהו להסתדר אבל לרוב הם לא דוברי אנגלית וקשה להסביר להם איפה בדיוק אתם נמצאים..).

מסתבר שדי קשה לעצור סתם מונית ברחוב. מה שכן, תמיד יש איזושהי מונית או שתיים על המדרכה בהמתנה בעיקר באזורים המרכזיים – אבל הם לוקחים מחירים מאד יקרים יחסית למחירי המוניות באפליקציה.

דוגמה קטנה – לקחנו מונית מהרחוב הראשי קרשטיק לקניון אושן פלאזה – פנינו למונית שחיכתה על המדרכה, כמה ש"התווכחנו" לא מצאנו זול יותר מ 150 גריבנה. (נסיעה של 4 דק). בחזור, אגב, נהגי המוניות ביקשו 250 אבל מצאנו אחד שהסכים ב 150. לעומת זאת כשהזמנו דרך האפליקציה לנסוע למסעדה בעיר (אותה הנסיעה בדיוק) זה עלה לנו 40 גריבנה.

לשם השוואה – נסיעה של 25 דקות למוזיאון הפתוח מחוץ לעיר עלתה לנו דרך האפליקציה 100 גריבנה. בחזור ביקשו כמה נהגים 250 כדי לחזור לעיר, בסוף מצאנו צדיק שהסכים להחזיר אותנו ב 150 (לא דרך האפליקציה).

מאחר ואנחנו לא דוברי השפה, מה שבעצם למדנו לעשות זה לבקש ממישהו מקומי שיזמין לנו מונית דרך האפליקציה – האוקראיינים נאותים ומאד נחמדים. אפשר להוריד את האפליקציה, לקנות סים מקומי ולבקש ממישהו מקומי שיעזור לכם לדבר ולהסביר.
אנחנו מצאנו לנו נערה מקסימה שמוכרת גלידה ממש מתחת לדירה שלנו – שבכל פעם שיצאנו מהדירה וחיפשנו מונית, היא עזרה לנו עם האפליקציה בשמחה. בנוסף, בכל מסעדה בסוף הערב, ביקשנו שיזמינו לנו מונית – בעיקר כשהילדים כבר עייפים אחרי האוכל. זה עבד לנו נפלא.

*** ועוד משהו שכדאי לדעת – בכל חור בעיר יש WIFI בחינם. בכל הספסלים ברחובות יש עמדות טעינה לטלפונים. כיף גדול. הרבה יותר מתקדם מאשר בארץ 🙂

אז ככה התחילה חופשת אוגוסט שלנו, שעלתה לנו קצת פחות מ- 5000 ש"ח לשבוע – כולל הכל – אוכל, טיסות, לינה, ארוחות מטורפות במסעדות טובות, מוניות, כניסות לאתרים וכו'..

הנה המסלול שעשינו:

היום הראשון:

אחרי שנת לילה טובה, אנחנו קמים ומגלים שהדירה שלנו יושבת בדיוק ברחוב של חנויות הפאר של קייב – גוצ'י..ארמני.. לואי ויטון..כל אלו בדיוק בסמטה בה נמצא הבנין שלנו.

אנחנו מתארגנים ויוצאים לטיול רגלי, כשהמטרה היא לאכול ארוחת בוקר שווה במילק בר – המלצתה של טלי המקסימה מהקונסוליה.

מטיילים לאורך שדרת קרשצ'טיק לכיוון הארנה סיטי. קרשצ'טיק זו השדרה הראשית של העיר, ה- "שאנז אליזה" של קייב.

ליד השוק המקורה שבשדרה, אנחנו מגלים את חנות הממתקים והשוקולד של רושן ROSHEN.

בקומה למטה מלא סוכריות והופעה של בובות מזמרות. נעה מוקסמת מההופעה הלא צפויה הזאת.

צמוד לחנות- השוק המקורה. קטן ונחמד – לא יותר מזה. אני תמיד אוהבת להיכנס לשווקים כי אפשר ללמוד הרבה על התרבות המקומית שם, אבל פה השוק ממש קטנטן, שבדקה ורבע סיימנו את הסיבוב והמשכנו הלאה.

אנחנו ממשיכים לכיוון המילק בר שנמצא ממש מול בית הכנסת. המילק בר הוא מקום מערבי לכל דבר – אירופה במיטבה. אנחנו מגלים איזה אוכל טעים יש שם במחירים ממש מצחיקים.

Shota Rustaveli St, 16, Kyiv-   MILK BAR

הצצה קטנה לבית הכנסת וממשיכים הלאה. מאחורי בית הכנסת נמצא קניון גוליבר – סיבוב קצר בקניון, אנחנו די משתעממים שם ואני מעדיפה להיות ברחובות ולראות את העיר. יוצאים חזרה לשדרת קרשצ'טיק לכיוון כיכר העצמאות, שנמצאת די קרוב לדירה ששכרנו.

כיכר העצמאות מלאה ציירים, בובות גדולות שמבקשות להצטלם עם הילדים בשביל כמה מטבעות, נגנים שמנעימים את הזמן.. נחמד מאד ואוירה טובה.

כבר צהרים..הקטנה רואה מקדונלדס ורוצה – ארוחת ילדים עולה 9 שח.

כמה מילים על מקדונלדס ו- KFC בקייב: בחיים שלי, והייתי במליון סניפים של המסעדות האלה בכל העולם, לא נתקלתי בכזה שירות מהיר, אדיב והאוכל מגיע רותח בשניה שסיימו לבשל אותו. צחקנו לעצמנו שנראה שהם עובדים שם כאילו מישהו מכוון להם אקדח לרכה ומאיים עליהם שאם לא יוציאו את האוכל במהירות הכי גבוהה ובאיכות הכי טובה ועם החיוך הכי גדול – יהרגו אותם. שירות כזה ואיכות כזאת מעולם לא ראיתי במסעדות מהסוג הזה.

אנחנו, לעומת הקטנה, בוחרים לאכול אוכל מקומי במסעדת פוזטה חאטה  Puzata Khata שסניפים שלה פזורים בכל מקום בעיר- הכל זול מאד וטעים. אני טועמת מרק בורשט, ורניקי עם בשר וכאלה שיש בהם דובדבנים.. הכל מוגש עם שמנת חמוצה מעולה והמחירים פשוט מצחיקים, לא פעם אנחנו תוהים אם לא טעו בחשבון שהגישו לנו…

מחליטים לעלות לנוח צהרים בדירה ששכרנו ואחה"צ יורדים שוב לכיכר העצמאות,
ממנה ממשיכים לכיכר אירופה ומשם אנחנו עולים לפארק מאריינסקי.

בדרך למעלה אנחנו רואים את תיאטרון הילדים. כרגע אין הצגות אבל הבנין מבחוץ יפה ומעניין.

אנחנו מעבירים את אחהצ בפארק מטופח ונעים ביותר, עוברים דרך האצטדיון של דינמו קייב שנמצא במרכז הפארק ומציצים עליו.

למעלה בפארק, הארמון בשיפוצים, אבל יש תצפית יפה על הנהר והאוירה נעימה ביותר. הילדים נוסעים על סאגווי ורוכבים על פוני. תענוג.

אנחנו עוברים ליד בית הפרלמנט ונהנים מהמרחבים

חוזרים למטה לכיוון כיכר אירופה ושדרת קרשצ'טיק. לקראת ערב כיכר העצמאות מתמלאת בזמרים וכך לאורך כל השדרה יש הופעות ואמנים … ככל שיורד הערב כך הרחוב מתמלא באנשים.

הילדים רעבים ובוחרים לאכול במסעדת וופיאנו בתוך מתחם הארנה – 3 מנות פסטה, 2 פיצות, שתייה וסלט – 85 שח לכולנו.

VAPIANO – Velyka Vasylkivska St, 1, 3/2, Kyiv

כל הסיבובים האלה שאנחנו עושים הם כמובן ברגל, הכל במרחקי הליכה – איזה כיף!

אנחנו חוזרים לדירה עייפים אך מרוצים 🙂

היום השני

היום יורד גשם ואת רוב היום אנחנו מבלים בקניון דרים 1. בגלל הגשם מתאים לנו להיות בתוך מבנה. הקניון נמצא בסביבה די עלובה, גם בתוך הקניון מרגיש לנו שזה כמו לפני 50 שנה… אבל לילדים די נחמד שם: החלקה על הקרח, יריות ברובים וחץ וקשת, מכוניות מתנגשות, סרט 9 מימדים, מבוך מראות, חדר חושך וכו.. ממש כמו פעם בישראל של ילדותי. כל המתקנים האלה במחירים מגוחכים של שקל, שקל וחצי למתקן ואנחנו מגלים שהילדים נהנים.

את היום הזה הגדרנו כנחמד למרות שכל "האטרקציות" האלה הן בסגנון לונה פארק של פעם.. עבור ילדים שכבר היו בדיסני וורלד פארק אירופה וכו – זה נחמד ותו לא, אבל הכיף הגדול מבחינתנו היה הבילוי המשותף ושעות נפלאות של צחוק ביחד.

לי קצת פחות נעים עם העליבות, אבל מה שיותר מפריע לי זה השעות הארוכות בקניון, כשנשמתי רוצה החוצה לרחובות.
עדיין, מאד נהנתי לראות איך הילדים מפיקים הנאה גם ממתקנים כל כך פשוטים, ממש כמו פעם.

לגבי אוכל – בקומה של האטרקציות יש בקצה האחד מקדונלדס (לקטנה) ואנחנו והגדולים התענגנו על המסעדה האסייתית בקצה השני של הקומה – ממש איפה שהמדרגות הנעות. אכלנו מרק ראמן מעולה + קערית של עוף טריאקי על אורז ב – 11 שח בלבד.  המסעדה יפה מאד, נעימה, מיוחדת וזולה. מומלצת בחום! (ביררתי כבר אם יש להם סניף נוסף בעיר והבנתי שיש בשכונת פודיל)

אחה"צ חוזרים לדירתנו למנוחה ובערב עדיין יורד גשם – אנחנו לוקחים מונית לקניון אושן לסיבוב + ארוחת ערב טעימה במסעדה האיטלקית באזור האוכל של הקניון, שם הילדים אוכלים את "פיצת החלומות" – פיצה עם צ'יפס ונקניקיות. למה צריך לבחור בין לבין אם אפשר גם וגם? 🙂

היום השלישי

את הבוקר פתחנו בסיור בלאוורה – מנזר המערות. קשה לתאר עד כמה יפה שם, גם התמונות לא מצליחות להעביר.

הגענו בדיוק לטקס דתי שהתקיים שם ולאחריו תהלוכת נזירים – חוויה מיוחדת.

נכנסנו כמובן למוזיאון המיניאטורות- קטן מרשים ומקסים. הילדים מאד נהנו.

לאחר מכן ירדנו ללאוורה התחתונה לראות את הנזירים החנוטים במערות. כל הסיבוב במערה הוא 5 דק אבל אכן מרשים איך נשמרו גופות הנזירים למעלה מ 1000 שנה.

בתוך מתחם הלאוורה מתקיים שוק דבש. מלא מקומיים מוכרים את הדבש שהם מייצרים.. כולם נראים אותו הדבר אבל כנראה שבכל זאת יש הבדלים.

חוזרים בחזרה למעלה, נפעמים מיופיה של הכנסיה, הכל בפנים בזהב

  Lavrska St, 15, Kyiv –  לאוורת קייב-פצ'רסק Києво-Печерська лавра

משם אנחנו ממשיכים לפארק רודינה מאט שנמצא ממש ליד הלאוורה. שם גם נמצא הפסל הענק של אם האומה ומתחתיה פזורים לאורך הפארק טנקים, תותחים ומטוסים צבאיים – מאד פטריוטי.

לפני שמגיעים לפארק הילדים כבר רעבים והמסעדה היחידה באזור מתגלה כהפתעה גמורה :

מבנה מהמם שבנוי כמו בקתה מהמאה ה18 , מקושט ויפה כל כך, המלצרים לבושים בבגדים המסורתיים ומוסיקה מקומית מתנגנת ברקע.. ממש כאילו נכנסנו לכפר עתיק וקסום. המסעדה נראית כמו בקתה כפרית

והאוכל…. אוי האוכל.. היה פשוט מעדן – המסעדה לא זולה יחסית (200 שח לחמישה אנשים) אבל החוויה והטעם היו שווים כל שקל.

Tsars'ke Selo (Царське село) – Lavrska St, 22, Kyiv

אחרי האוכל ממשיכים לפארק רודינה רחב הידים, הילדים רצים ומוציאים אנרגיות, מטפסים על כל התותחים, המטוסים…. אנחנו תופסים לנו פינה לשבת. איזו שלווה.

סיבוב בפארק מגלה לנו שיש בו תצפית על הכנסיות המוזהבות ועל הנהר – מקסים!

אנחנו חוזרים לדירה לנוח ומגלים שהרחוב הראשי היום סגור לרגל מצעד צבאי – מליוני חיילים, טנקים וכו' צועדים ברחוב. הנשיא הגיע וכל הגנרלים הגדולים.. רעש והמולה בדציבלים לא הגיוניים – סוג של מפגן כח רציני. גם זו חוויה 🙂

היום הרביעי

את הבוקר אנחנו מתחילים בארוחת בוקר שהיא ממש – איך לא – במחירים מצחיקים. מסתבר שממש מתחת לדירה שלנו פתחו מסעדה חדשה שקוראים לה 'מומנטס', שהופכת להיות מסעדת הבית שלנו. כל מה שאנחנו אוכלים שם – טעים כל כך. נעה לא מוותרת על סלט יווני בכל פעם שנכנסים לשם. הירקות בקייב עם טעם יוצא דופן. טרי, פריך וממש מזכיר לי טעמים נשכחים של ירקות מילדותי. הילדים לא יכולים להפסיק לאכול אותם.

אני לא מוותרת על דייסת הקוואקר הטעימה שלי בשני שקלים

גם בערב, כל מה שאנחנו מזמינים במסעדה הזאת פשוט טעים – ללקק את הצלחות – הבשרים שם פשוט מופלאים!

Moments Моменти – Khreschatyk St, 13, Kyiv

אנחנו יוצאים ברגל מכיכר העצמאות שליד הדירה שלנו, לעבר קתדרלת סופיה הקדושה והמרשימה.

ביקור מעניין בתוכה – הילדים הכי מתרשמים מהפסיפס שעשוי מ – 15000 ביצים שכל אחת מהן מצויירת בעבודת יד – מדהים!

משם לעבר מנזר מיכאל הקדוש בתכלת וזהב – אנחנו לא שבעים מהצריחים המוזהבים האלה ומצלמים בלי סוף… מרחבים של רחובות וכיכרות מסביב, שזה ממש מרחיב את הנשמה.

מצד שמאל של המנזר ברחוב הפונה שמאלה – מתחיל מדרון אנדרייבסקי – שלאורכו מלא דוכני אמנים עם עבודות צבעוניות ויפות וגם בתי קפה פזורים בו פה ושם..

הילדים בוחרים להם צמידים, בבושקות וכל מיני עבודות יד מיוחדות.. הכל במחירים של אגורות במונחים שלנו.

מדי פעם במדרון אנחנו מסתובבים להביט למעלה לכנסיית אנדריי הקדוש שחולשת על כל הירידה הזאת.

המדרון מוביל לרובע פודיל שם נמצא מוזיאון המדע ואנחנו ממשיכים אליו.

הילדים שלנו מאד אוהבים מוזיאוני מדע. מאז ומתמיד הם נמשכו לכל מיני ניסויים מדעיים שנראים כמו קסם. מוזיאון המדע בקייב – האקספרימנטריום – אמנם קטן, אבל לא מאכזב. הילדים מאד נהנו!

(התמונה מאתר המוזיאון. משום מה נעלמו לי התמונות של הילדים מהביקור שם)

Kiev Experimentanium Museum of Popular Science and Technology

‪Verkhnij Val St., 2A‬, קייב 

ממשיכים לשוטט בשכונת פודיל כדי למצוא את זאת שמוכרת עוגות שמרים פרג. שמועה עוברת בין כל החלוצים שנוסעים לקייב, על החנות הקטנה והמטריפה בשכונת פודיל שאפשר לקנות בה רק לחמניות שמרים עם פרג, אבל לצערי אנחנו לא מוצאים אותה –  לא בגוגל מאפס ולא במפה שאני מחזיקה ביד. ברור לי שאנחנו באזור אבל בסוף אני מרימה ידים ומוותרת, ומשאירה לי משהו לביקור הבא בעיר. גם הנמל, אגב, נמצא בשכונה הזאת אבל אנחנו מרגישים שלילדים זה קצת יותר מדי וגם אותו אני משאירה לפעם הבאה שנבוא לכאן.

אנחנו מחליטים לחזור לשדרת קרשצ'טיק. הילדים העייפים יכולים לעלות לדירה ואנחנו יכולים להמשיך לשוטט בכיף שלנו- כי מסתבר שיש היום ומחר שוק לאורך כל השדרה – מלא דוכנים של בגדים, יצירה, ציוד לבי"ס וכו'… .

וגם – אינסוף אנשים עד השעות הקטנות של הלילה. הרחובות הומי אדם ולא מורגשת השעה המאוחרת בכלל..

את ארוחת הערב אנחנו בוחרים לאכול במסעדת מוספיר –

מסעדה טאטרית עם אוכל טעים טעים אבל די מוכר לנו כישראלים – קבבים טובים, פיתות שוות, כיסונים משגעים.. הכל טרי וטוב. אחרי האוכל כבר אי אפשר לנשום ואנחנו מבקשים שיזמינו לנו מונית הביתה.

MUSAFIR -Saksahanskoho St, 57А, Kyiv 

היום החמישי

היום אנחנו נוסעים למוזיאון פירוגובו שהוא מוזיאון פתוח ליד קייב.

כשאנחנו מגיעים, אנחנו מחליטים לשכור אופניים (בפעם הבאה, אני נשבעת, אני שוכרת אופניים חשמליות. בסוף הסיבוב, בדרך להחזיר את האופניים, כבר אין לנו כוח לעליות וגם החום הגדול די משפיע…)

במתחם הזה יש מרחבים אינסופיים, סוסים, שדות פרחים, עצי פרי ומלא בתים עתיקים שמלמדים איך חיו באוקראינה פעם. המקום ענק ואפשר להיות בו יום שלם. אנחנו הגענו בצהרים, היה מאד חם, הילדים לחצו על לשכור אופניים ומזל שכך – כי בחום הזה ללכת את כל המרחקים האלה, בעיקר עם הקטנה..לא קל. בכל פעם עצרנו ליד בית ישן והצצנו פנימה- כיף אמיתי!

אזור האוכל של הפארק הענק הזה הזכיר לי את הפיקניקים של ילדותי: חורשה גדולה, בה יש שולחנות וספסלים לרווחת הנופשים. כולם מגיעים עם האופניים לשם ומשעינים אותם על העצים. בצד השני מלא גרילמנים ממנגלים – כל סוגי הבשר שרק אפשר לדמיין והריח מטריף… ומוכרות לבושות בבגדים מסורתיים מציעות את האוכל הטעים הזה בזול ובשפע -מקום מקסים לפיקניקים.

PIROGOVO – National Museum of Folk Architecture and Life of Ukraine

Vulytsya Akademika Tronʹka, Kyiv 

ובערב – חזרה לעיר – אנחנו לא מפסיקים להתפעל מהפעילות הבלתי פוסקת ברחובות… מלא זמרים, הופעות, דוכנים.. הרחוב הראשי סגור לתנועת מכוניות, מוזיקה ברחובות מתוך רמקולים גדולים ותחושה של חגיגה בלתי נגמרת. כיף כאן.

היום השישי

סוף סוף הגענו ליום בו נוסעים לפארק המים.. הילדים כבר בציפיה ואנחנו תופסים את המטרו לקניון דרים 2 . הילדים מופתעים לא רק מכמה עמוק יורדות המדרגות הנעות הכי ארוכות בעולם שראינו, אלא גם מהמהירות שלהן.

משהו נחמד לגבי המטרו – ילדים לא משלמים על נסיעה ברכבות בקייב. בכל פעם שאנחנו נכנסים לתחנת מטרו, נעה עוברת בצד ונהנית מהשוטרת שפותחת לה את השער המיוחד לילדים. אנחנו כמובן משלמים משהו כמו 30 אגורות לנסיעה, ובכל פעם שאנחנו נכנסים לקרון עם הילדה – מישהו קם ונותן לנו לשבת. ראינו שעושים כך גם לאחרים שעלו עם ילדים וזה פשוט מקסים.

פארק המים בקניון דרים 2 – כניסה ל 4 שעות עולה לנו 710 גריבנה (100 שח) לשלושה מבוגרים ושני ילדים . הילדים מאד נהנים והזמן רץ להם בין מגלשה למגלשה..

בתום הזמן אנחנו יוצאים והולכים לאכול – איך לא –  בדרים 1 במסעדה של הראמן. אין ספק שזה הראמן הכי טעים שטעמתי מימי!

עולים על הרכבת בחזרה לשדרת קרשצ'טיק, יוצאים מהמטרו ומגלים שבשדרה מתקיים מצעד צבאי רציני עם תזמורות, אלפי חיילים, כלי צבא, טילים, תותחים..ובקיצור הפגנת כח רצינית, מלא מצלמות טלויזיה ומלא אנשים עומדים ומצלמים עם הניידים..

זה כבר כמה ימים שיש תכונה בעיר לקראת המצעד, אבל מסתבר שהמצעד שראינו שלשום בערב היה רק חזרה להיום. הבנו שביום רביעי הקרוב זה יום העצמאות של אוקראינה, אז יכול להיות שגם המצעד של היום הוא רק חזרה גנרלית לקראת… ( היום זה היה עם תזמורת עצומה ומסכי ענק שאפשר היה לראות בהם את המצעד..)

שוטטות קצרה ונסיונות להגיע לדירה שלנו בין ההמון וכל החיילים ששומרים … מבצע רציני ביותר שהוכתר בהצלחה!

מתרעננים קצת ומחליטים לאכול הערב המבורגרים טעימים ביותר במסעדת ההמבורגרים בארנה. טלי המליצה בחום לאכול שם וההמלצה לא איכזבה.

THE BURGER – ул. Большая Васильковская, 5
(בתוך מתחם הארנה)

לאחר מכן אנחנו נכנסים לאכול קינוח בבית הקפה שצמוד להמבורגרים, עליו גם כן קיבלנו המלצה חמה מטלי  –

THE CAKE – ул. Большая Васильковская, 5

אנחנו מסכמים לעצמנו את השבוע הזה כמאדדדדדדד מוצלח, הרבה מעבר לציפיות שהיו לנו.

קייב בהחלט הפתיעה אותנו בשמחת החיים שיש בה, באוירה הטובה ברחובות, באוכל הטעים כמותו לא אכלנו כבר שנים, באדיבות של המקומיים. נפלא!

בחזרה בדירה שלנו, אנחנו מתארגנים לטיסה של מחר, אורזים הכל ונופלים למיטות עייפים ומאד מאד מרוצים.
אנחנו עוד נחזור 🙂