אל סלוניקי אני מגיעה בעקבות הנדל"ן. אתונה כבר מוכרת לי כמעט מכל הכיוונים, וסלוניקי מסקרנת אותי למצוא בה הזדמנויות שבאתונה כבר כמעט ואין.
טלפון אחד לחברה מקומית שבו אני מבקשת ממנה לקבוע לי פגישות עם כל מיני מקומיים ולהמליץ לי על מלון, עוד טלפון לסגור את כרטיסי הטיסה וזהו, סופ"ש בסלוניקי נכנס ליומן!
אנחנו מגיעים לסלוניקי בטיסה מאוחרת ברביעי בלילה אחרי חצות, נהג המונית מחכה לנו בשדה ובדרך מסביר לנו המון דברים על העיר. אנחנו מגיעים למלון דאיוס המפנק שנמצא ממש ליד המגדל הלבן שהוא סמלה של העיר
מקבלים את החדר שלנו, בחוץ ממש קפוא אבל במלון חם ונעים
DAIOS HOTEL
הולכים לישון 🙂
יום חמישי
ארוחת בוקר ארוכה ונינוחה במלון, קפוא בחוץ אבל השמש זורחת ואנחנו יוצאים לשוטט קצת.
המלון נמצא ממש על הים וכשאנחנו יוצאים ממנו אנחנו מגלים את הטיילת הארוכה של העיר שנמשכת לאורך קילומטרים, והדבר הראשון שאנחנו שמים לב זה שאין מעקה בין הטיילת לים. מה? אין ילדים בסלוניקי שרצים על הטיילת ועלולים ליפול? מוזר ומעניין.
אנחנו הולכים מערבה לאורך הטיילת ומגיעים לכיכר אריסטוטלוס aristotelous היפה. אתמול היה היום הראשון של השנה, חג ברחבי העיר, והכל מקושט, בעיקר בשעות הערב.
מלא מוכרי בלונים בכיכר, כמה מוכרי תה חם שיושבים עם הפינג'אנים שלהם, עוד כמה מוכרי ערמונים קלויים ותפוחים מסוכרים, וגם אולפן רדיו שקוף שמשדרים מתוכו מוסיקה לעוברים ולשבים ולמאזיני התחנה.
מהכיכר הזו עולה רחוב אריסטוטלוס שחוצה בדרכו את שדרת טסימיסקי tsimiski הראשית שהיא מעוז השופינג, וממשיך הלאה וחוצה גם את רחוב ארמו ermou עד שהוא מגיע לשדרת Egnatia (שהיא הכביש הראשי של העיר ודרכה יוצאים ונכנסים וחוצים את העיר ממזרח למערב) ולכיכר Archaia agora
בכיכר הזאת מתקיים שוק חג המולד. קטן ומקסים, מקושט להפליא וכיף להיות בו גם בבוקר וגם בערב. דוכנים של אוכל מקומי טעים, יין חם ומתובל ובתים שנראים כמו בתים מצויירים. מקסים.
ככה זה נראה באור יום:
וככה זה נראה בשעות הערב:
החנויות היום סגורות ברחבי העיר בגלל החג, אבל מלא אנשים ברחובות, כל המסעדות ובתי הקפה מלאים עד אפס מקום והאוירה פשוט נהדרת.
מרכז העיר הוא אזור יחסית קטן, הכל קרוב ואפשר ללכת ממקום למקום ברגל. לנו, שרגילים לחרוש קילומטרים רבים בהליכה, השוטטות ברחובות העיר ממש קלה ונעימה.
בעיר יש הרבה חנויות שמוכרות את הבורקסים היוונים המופלאים שעשויים בצק פילו וממולאים בכל מיני מליות מלוחות – גבינות, תרד ובשר, וגם במליות מתוקות – קרם וניל וקרם חלב מתוק.
באחד הרחובות הקטנים ליד כיכר אריסטוטלוס, אנחנו מוצאים בית מאפה קטן שהבורקסים שלו נראים פשוט מצויין.
כבר עברו כמה שעות מארוחת הבוקר ואנחנו מחליטים להזמין לנו בורקס בשר מופלא. חם, פריך, מתובל במידה ופשוט נמס בפה. בתוך המקום הקטן הזה יושבים רק יוונים מקומיים ואנחנו. אני רואה בזוית העין, שיש לבעלת המקום פריזר שבו יש מלא בורקסים שמחכים לאפיה. אם הייתי גרה כאן, הייתי קונה כמה כאלה הביתה.
כולם מסביבנו מזמינים סוג אחד מסויים של בורקס ממולא קרם וניל, שקוראים לו כאן בוגאטסה. ואם כל המקומיים אוכלים את זה, שאנחנו לא נטעם? מזמינים לנו גם אחד כזה, שמגיע חם וריחני, עם קצת קינמון מעליו ואבקת סוכר ואנחנו פשוט מתענגים על כל ביס. כבר טעמתי כזה באתונה, אבל זה שכאן – הכי טעים שטעמתי עד היום.
SERRAIKON
Vasileos Irakleiou 35, Thessaloniki
אנחנו ממשיכים בשוטטות חזרה למלון, מגלים רחובות יפים קטנים ואלגנטים מסביב למלון שלנו, ועולים לחדר לנוח.
את ארוחת הערב אנחנו מחליטים לאכול בטברנה אליניקו, שהחברים המקומיים המליצו לנו עליה והיא ממש ליד המלון שלנו.
אליניקו היא מסעדה מקומית שמגישה אינסוף סוגי מאזטים ומנות מקומיות, והבחירה היא ממש קשה. אנחנו שואלים את המלצר מה הוא ממליץ ובוחרים לנו כמה מנות קטנות. הכל כאן טרי, טעים, אסטטי ומוגש עם לחם טוב. פילטים כבושים של אנשובי, גבינה יוונית צלויה בגריל, פאבה – ממרח שעועית טעים, סקורדיליה – ממרח שום ותפו"א, בצלים ממולאים בשר וגם, איך לא, מנת קבב נהדרת. הכל טעים לנו מאד.
*התמונה מתוך אתר המסעדה
אם אתם בעיר – שווה להיכנס 🙂
TO ELLINIKO
Str. Kallari 9, Thessaloniki
יום שישי
אנחנו פותחים את היום שלנו בפגישות עם המקומיים. יש רחובות מקסימים מעבר לשדרת Egnatia, העיר מלאה בכנסיות עתיקות ומבנים אריכואולגים, זו הסיבה שהרשויות מתקשות להשלים את חפירות הרכבת התחתית. בכל מקום אליו מגיעים יש שרידים של משהו שצריך לשבור את הראש איך עוקפים אותו.
היום החנויות כבר פתוחות והמון אנשים מסתובבים ברחובות. דוכנים עם קולורי – הבייגלה המקומי- בכל מקום.
מה שמאד אהבתי בעיר זה שפע בתי הקפה והברים.
בכל פינת רחוב יש בית קפה, או בית אוכל
הכל מאד אסטטי ובתקופה הזאת במיוחד – הכל מקושט כל כך יפה לחג המולד שאני ממש מוקסמת. כבר הייתי בהמון מקומות בעולם בתקופה הזאת, אבל השקעה שכזאת בקישוטים בבתי הקפה ובברים – מזמן לא ראיתי. כאילו מישהו הכריז על תחרות בעיר – מיהו בית הקפה שמקשט הכי יפה. פשוט מקסים.
אנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים על אותם הרחובות במרכז העיר הקטן, אבל נכנסים פה ושם לחנויות, יושבים בכל פעם בבית קפה אחר ואוכלים סופלקי טעים במקום שנקרא Derlicatesen all Souvlaki.
מאד טעים לנו. ב- 2.7 יורו אנחנו אוכלים מנת קבב מעולה בתוך הפיתה היוונית הכל כך טעימה, עם יוגורט, עגבניות צלויות וצ'יפס. תענוג. יושבים בחוץ, מתחת לסככה שמוקפת תנורים מכל עבר שמחממים היטב למרות הטמפרטורה בחוץ.. כיף!
# התמונה מדף הפייסבוק של המסעדה
Derlicatesen all Souvlaki
John Kouskoura 7, Thessaloniki
אחר הצהרים אנחנו מסתובבים באזור המגדל הלבן, הולכים על הטיילת לאורך הים דווקא לכיוון מזרח, נהנים ממזג האויר ומהאנשים המקסימים שיש כאן.
ליד המלון שלנו, ממש על הטיילת ישנה חנות מקסימה שנקראת Nuts Factory, שמוכרת מלא סוגי פיצוחים ופירות יבשים. יש להם מכונה מרשימה שמדמה את תהליך קליית האגוזים, רק שיש בה מליוני כדורי עץ במקום אגוזים והיא קצת מהפנטת כשמסתכלים עליה.
בחנות הזאת קנינו לנו שקית בוטנים מ ע ו ל י ם שממש נהננו לנשנש. אם אתם מטיילים לאורך הטיילת, לא תוכלו לפספס אותה.
NUTS FACTORY
Leof. Nikis 31, Thessaloniki
בערב, אנחנו יוצאים להסתובב באזור לדאדיקה LADADIKA. את ארוחת הערב אנחנו אוכלים במסעדה שחבר מקומי המליץ עליה, שנמצאת באזור. האוכל היה טעים אבל הישיבה במקום כל כך לא נוחה שבחרתי לא להמליץ עליה כאן.
האזור הזה הוא בעצם שניים וחצי רחובות ססגוניים ויפים מלאי מסעדות וברים ששופצו, נצבעו בססגוניות, ומושכים אליהם מלא אנשים.
*התמונה מאתר GREECE-IS
אני מאמינה שהאזור הזה ימשיך ויתפתח ויגלוש לרחובות נוספים, אפשר לראות איך לאט לאט מקומות נוספים נמצאים תחת תהליכי שיפוץ וזה בהחלט נראה מבטיח. הסיבוב בלדאדיקה לוקח משהו כמו 10 דקות גג, אז כמובן שאנחנו ממשיכים משם לשוטט בכל האזור.
האוירה בסלוניקי מאד נעימה ויש תחושת בטחון ברחובות מרכז העיר.
חוזרים למלון, מתרעננים לנו ויוצאים לדרינק באחד מעשרות הברים על הטיילת שצמודים למלון שלנו, ממש על הים.
סלוניקי, כמו אתונה, מלאת חיים גם בשעות הקטנות של הלילה. הברים פשוט מלאים, מוסיקה נהדרת, וקשה לבחור איפה לשבת – כל בר נראה יותר יפה ומושך מזה שלידו 🙂
יום שבת
אתמול בשוטטויות שלנו עם המקומיים, עלינו על מונית, שמסתבר שהנהג שלה במקרה הוא מכר ותיק של טאסוס שליווה אותנו בעיר. מפה לשם, קבענו איתו שיאסוף אותנו בערב מהמלון לשדה התעופה. והנה, מצאתי לי גם כאן, כמו באתונה, נהג מונית מקומי שאפשר לסמוך עליו שייקח אותנו מתי שצריך ולאן שנרצה במחיר מצויין. אין כמו ליצור קשרים אישיים.
היום אנחנו בפגישות עם עוד כמה מקומיים, ותוך כדי מטיילים לנו. אנחנו מגיעים לשוק מודיאנו בצהרים.
שוק חביב, מלא חיים, דוכנים עמוסי סחורה, תבלינים, בגדים, נעלים, כלי בית כמו פעם.. וגם כמה מסעדות קטנטנות, עם מוסיקה יוונית ומנות קטנות שנראות מליון דולר.
אנחנו מחליטים לאכול כאן צהרים, תופסים לנו פינה מצויינת במסעדת מודיליאני Modigliani, ומזמינים לנו כמה מאזטים שווים שמגיעים עם לחם חם. תענוג אמיתי!
תוך כדי אכילה מגיעים כמה נגנים שמשוטטים בשוק לנגן לסועדים ועושים כאן ממש שמח. כל היוונים עם כוסות אוזו ביד, יושבים להם בנחת על הצלחות הקטנות של המאזטים… איזה כיף.
לא בא לנו לקום.
אנחנו יושבים עוד ועוד, ובסוף אנחנו משלמים מחיר מצחיק לארוחה הטובה שלנו וממשיכים בדרכנו.
את הפגישה הבאה שלנו קבענו ליד בית הכנסת המרכזי של העיר בבית קפה קטן ושכונתי. אנחנו כמובן צועדים לשם ברגל ומגלים רחובות קסומים שאילולא הפגישה, לא היינו מגיעים לשם.
אנחנו שותים קפה טוב ומפטפטים עם בחור מקסים בשם אסטריוס. בשנים האחרונות אני מאד נהנית להכיר מקומיים בכל מקום אליו אני מגיעה. אני מוצאת שהמפגשים עם המקומיים מעשירים לי את החוויה ותורמים משמעותית להנאה שלי.
הצצה בשעון מגלה לנו שהגיע הזמן לחזור למלון, לעשות צ'ק אאוט ולנסוע לשדה.
סלוניקי היתה טובה אלינו. נהננו מכל רגע ורגע. תכל'ס, אפשר לראות את העיר ואת כל מה שהיא מציעה ביום אחד, אבל יש כאן וייב נפלא, שבהחלט מושך את המגיעים אליה להנות בנחת מבתי הקפה, מהטברנות, מהמפגשים עם המקומיים.. הכל רגוע ונעים.
ברור שעוד נחזור לכאן.