במשך שנות ילדותי ועד שבגרתי, החרוסת שהיתה נהוגה בבית הורי היתה החרוסת של סבתא בת שבע, מהצד הכורדי / תימני של המשפחה. סבתא בת שבע, וגם אמא שלי, היו מרתיחות ומרככות תמרים מגולענים במעט מים, מערבבות בסיר עד שהכל היה הופך לסוג של ממרח תמרים, ומתבלות אותו במעט חוואיג' של קפה, שהיה נותן לזה טעם מופלא וריח מהמם. כשהגישו את החרוסת הזאת, היו מפזרים עליה בוטנים קלויים קצוצים גס. אז עוד לא הכרנו את החרוסת הפרסית שהיתה נהוגה בצד הפרסי של המשפחה.
פסח אחד, כשכבר היינו יחסית בוגרים, חזר אבא שלי מאח שלו, דוד רמי, עם צנצנת קטנה מלאת כל טוב וסיפר לנו שזו החרוסת שהיתה נהוגה בביתו כל השנים. כפית אחת מהחרוסת הזאת, השאירה אותנו ללא מילים ובעיקר עם השאלה – איפה היה המעדן הזה כל השנים???
ברור שמאז בכל שנה אנחנו לא מוותרים לאבא שלי, וזה לגמרי הפך להיות הפרוייקט שלו (ושל אמא שלי שעוזרת לו) בכל פסח, כי הוא מכין כמויות מסחריות ומחלק לכולנו את הצנצנות, שיהיה לנו בבית (כי למי מספיק לאכול מהדבר הטעים הזה רק בערב החג??)
מדובר למעשה בתערובת סמיכה (שלגמרי מזכירה את הטיט מימי פרעה) של פירות יבשים טחונים למשחה, ומעורבבים עם כמה וכמה סוגי אגוזים וסילאן, בתיבול עדין של חוואייג' של קפה. אין לי מושג אם החוואייג' זו התוספת של אמא שלי התימניה, אבל באמת שזה יוצא מושלם 🙂
אז בשנים הראשונות, לפני שהיה להורים שלי את המג'ימיקס, הם היו טוחנים הכל במטחנת הבשר הידנית, וזה באמת היה לוקח להם שעות לטחון כך את כל הפירות היבשים והאגוזים, אבל מהיום שמעבד המזון נכנס הביתה, הוא הפך את הכנת החרוסת הזאת להרבה יותר קלה, מהירה וידידותית למשתמש.
השנה לקראת החג, החלטתי להעלות את המתכון כאן בבלוג, גם כדי שיישאר לילדים שלי המתכון הטעים הזה לכל השנים שיבואו, וגם כדי שכל מבקרי הבלוג והעוקבים שלי יהנו מהדבר הטעים הזה.
שימו לב- הכמויות במתכון הן גדולות, אם אין לכם למי לחלק ואם אתם לא מאלה שאוכלים הרבה חרוסת, תקטינו כמויות לחצי או לשליש.
אצלי הילדים יושבים על צנצנת כזאת עם כפית… לא פעם אנחנו מחביאים קצת בצד כדי שיישאר לערב החג ולחג עצמו 😉
אז מה צריך:
1 ק"ג תמרים מזן מג'הול, מגולענים
1/2 ק"ג תאנים יבשות- תחתכו להן את העוקץ הקשיח.
250 גרם צימוקים
150 גרם שקדים קלויים (לא מלוחים)
150 גרם פיסטוקים קלופים קלויים
150 גרם פקאנים קלויים (לא מלוחים)
100 גרם בוטנים קלויים
150 גרם אגוזי מלך
60 גרם שומשום קלוי
1 כוס מים רותחים
250 גרם סילאן תמרים
2 כפיות גדושות חוואייג' של קפה
איך מכינים:
בקערה גדולה משרים את התמרים, התאנים והצימוקים במים רותחים למשך 1/2 שעה.
בינתים, קולים את השקדים, הפיסטוקים והפקאנים בתנור לכמה דקות, אם לא קניתם קלויים.
קולים גם את השומשום במחבת, אם לא קניתם שומשום קלוי. שימו לב- זה עניין של דקות – הקפידו לערבב כל הזמן כדי שלא יישרפו.
הניחו לכל האגוזים הקלויים ולשומשום להתקרר לפני שתטחנו אותם.
הכניסו למעבד המזון את כל האגוזים והשומשום וטחנו אותם עד שהם הופכים לפירורים גסים. אתם לא רוצים שהם יהיו ממש אבקה, אתם כן רוצים שהם ייראו ככה:
רוקנו את האגוזים הטחונים לקערה גדולה.
עכשיו מגיע תורם של הפירות היבשים: אבא שלי טוחן אותם בפעמיים, כדי לא להעמיס על מעבד המזון.
סננו את הפירות מהמים החמים בהם הם הושרו, והכניסו למעבד המזון מחצית מהפירות היבשים. הוסיפו חצי כוס מים רותחים כדי לסייע בטחינה חלקה של הפירות.
רוקנו את המשחה לקערה הגדולה עם האגוזים, וחיזרו על הפעולה עם הפירות שנותרו ועם המחצית השניה של כוס המים הרותחים.
הוסיפו לקערה את החוואייג' ואת הסילאן, וערבבו הכל לתערובת אחידה.
העבירו את התערובת לצנצנות נקיות ואחסנו במקרר עד לשימוש.
קחו לכם כפית גדושה מהעונג הזה, תטעמו ותראו כמה זה טעים
תהנו ואל תהיו כאלה – תחזרו לכאן לכתוב לי בתגובות איך יצא לכם 🙂
פסח שמח שיהיה 🙂