הג'חנון הכי טעים

לגלות לכם סוד ששמור רק לאלה שמכינים ג'חנון עבודת יד בבית? הג'חנון הכי טעים כשאוכלים אותו בשישי מאוחר בלילה, 5-6 שעות אחרי שהכנסנו אותו לתנור. כשחוזרים מהבילוי ונכנסים הביתה, הריח שיש בבית פשוט משגע, שאי אפשר לא להוציא אחד מהסיר ולזלול..

ג'חנון זה מאכל שגדלתי עליו. המתכון שאני עושה הוא זה שאמא שלי הכינה כל השנים. משתמשים כאן בדבש שנותן לו מתיקות וצבע משגע ונותנים לדבש קונטרה עם כמות מלח נכבדת (יחסית) שביחד הם יוצרים את הטעם המשגע והממכר.

כשהילדים שלי היו קטנים ויצאנו די הרבה לטיולים ופיקניקים בשבת, הייתי מכינה את הג'חנון וזה היה נותן לי פתרון לארוחת הבוקר בפיקניק, לפעמים גם לארוחת הצהרים באותו היום.

בשנים האחרונות אני מכינה את הג'חנון בתדירות הרבה יותר נמוכה, אבל אם יש שבת חורפית וסוערת, אני בהחלט "נרתמת למשימה" ומכינה לנו סיר שכזה. ואמא שלי, היא מכינה את זה כשהיא רוצה לפנק את הילדים, בעיקר כשאני לא נמצאת בארץ.

כל מי ששומע שאני מכינה את הג'חנון במו ידי (לעומת הקנויים הנפוצים בשוק) מופתע. "זה המון עבודה". אז בעניין הזה, יש לי שתי אמיתות שמוכיחות את עצמן שוב ושוב –

האחת – מי שרגיל לאכול ג'חנון תוצרת בית, פשוט לא יכול לאכול את הקנוי. זה לא יורד לנו בגרון.

השניה -"המון עבודה" זה נורא אישי. אני למשל יכולה לאפות עוגות ולחמים בלי למצמץ בכלל, אבל להכין סלט למשל, נראה לי כמו סוף העולם. אז כן, לכל אחד יש את הדברים שהוא עושה בלי בעיה, שלאחרים זה נראה סיפור, ובשבילי להכין ג'חנון – זה באמת לא משהו בעייתי.

אין כמעט מישהו שלא אוהב ג'חנון. אפילו חמותי הפולניה אוהבת את זה. היחידה שלא אוהבת, ואני מה זה שמחה בשבילה, זאת נעה שלי, שמעדיפה דברים אחרים וג'חנון ממש לא עושה לה את זה.

הכנת הג'חנון אצלי מתחילה ביום שישי בבוקר – אני מכינה את הבצק, מחלקת לכדורים ומניחה אותם לנוח. אנחנו יוצאים לסיבובים שלנו ואח"כ מגיעים הביתה לשנ"צ של שישי. אחה"צ, כשאני פותחת את הבצק, הוא כבר רך מאד ונוח לעבודה.

אני, כמו אמא שלי וכמו סבתא שלי ז"ל, מכינה את הג'חנון בלי כמויות מדוייקות אלא שמה "לפי העין". הפעם הגדלתי לעשות ומדדתי, כדי שיהיה לי מה לכתוב כאן 🙂

טוב, יאללה בואו נתחיל:)

מה צריך:

1 ק"ג קמח

190 גרם דבש

550 מ"ל מים

33 גרם מלח

300 גרם חמאה רכה

איך מכינים:

בקערת המיקסר מניחים את הקמח, הדבש המלח והמים ומפעילים על מהירות נמוכה ליצירת בצק.

שימו לב עם המים – הכמות הנדרשת תלויה בטמפרטורת הקמח, טמפרטורת החדר, יכולת הספיגה של הקמח וכו'. לכן, מה שאני מציעה זה להוסיף את המים בהדרגה, לאט לאט, ולראות מה שלום הבצק. אמור להתקבל בצק לא רך מאד, שבזמן הלישה לא נדבק לדפנות הקערה.

בינתים תכינו לכם תבנית בה תניחו את כדורי הבצק, לתוכה שפכו קצת שמן

כשהבצק מוכן, קורצים ממנו 11-12 כדורים ומניחים אותם בתבנית עם השמן. חשוב לצפות את כדורי הבצק בשמן מכל הכיוונים.

עוטפים את התבנית בניילון נצמד ומניחים על השיש לכמה שעות (הבצק צריך לנוח לפחות שעה, אני פשוט יוצאת לסידורים וגם ישנה בצהרים, כך שחוזרת אליו רק אחה"צ)

בקערה מרככים 300 גר חמאה לטובת קיפולי הבצק.

פתיחת הבצק וגלגולו:

לפני שאנחנו לוקחים כדור בצק לעבוד איתו, חשוב לשמן את משטח העבודה – אני משמנת בשמן מהתבנית של כדורי הבצק ובטיפה חמאה מהחמאה שריככתי.

לוקחים כדור בצק, מניחים אותו על המשטח המשומן ובעזרת הידים מרדדים אותו ופותחים אותו. אמא שלי משתמשת במערוך. לי יותר קל בידים.

משתדלים שהבצק ייפתח כמה שיותר דק, עד שהוא נהיה שקוף ואפשר לראות דרכו. זה הכי כיף לאכול את הג'חנון כשהעלעלים שלו דקיקים. אני פשוט מחזיקה את הבצק, מרימה אותו מעט מהמשטח ומותחת אותו כלפי חוץ. יכול להיות שהבצק ייקרע – זה ממש סדר ואין מה לדאוג – זה לא מפריע לגלגול ובטח לא מפריע לטעם.

כשהבצק מתוח ופתוח, אני לוקחת חמאה רכה ביד ומשמנת את כל פני הבצק.

מרימים את הבצק מצד אחד ומקפלים אותו לאמצע. דמיינו שהבצק מחולק לשלושה שלישים. אתם מרימים את השליש הראשון ומניחים אותו על השליש השני.

לאחר מכן אתם מרימים את השליש השלישי ומניחים אותו גם כן על השליש השני.

עכשיו, קחו עוד קצת חמאה רכה, ושמנו את רצועת הבצק שהתקבלה.

גלגלו את הבצק מהכיוון שלכם והלאה, תוך שאתם מרימים את הבצק מעט, ושומרים שהשוליים שלו ייטמעו פנימה לתוך הגלגול, כדי שייצאו לכם גלילים יפים.

הניחו את הגלילים בתוך סיר הג'חנון אחד ליד השני.

כשתחתית הסיר כולה מלאה בגלילים, התחילו לבנות את הקומה השניה בסיר – הניחו את הגלילים במאונך לגלילים שכבר בסיר (כלומר לא באותו הכיוון )

חשוב חשוב ! לא לשכוח לשמן בשלושה שלבים –

האחד – לפני כל פתיחת בצק שמנו את משטח העבודה

השני – בפתיחת הבצק שמנו אותו לפני הקיפולים

השלישי – שמנו את הבצק לאחר הקיפול לשלישים ולפני גילגולו לגליל.

עד השלב הזה שהג'חנונים יושבים להם בכיף בסיר, אפשר להכין גם בכל יום אחר, להקפיא ולהוציא את הסיר להפשרה בשישי בבוקר.

האפיה:

בשעה 20:00 בערב שבת, אני מכניסה את הסיר לתנור ומפעילה אותו על חום 220 מעלות. לאחר 45 דק'- שעה בערך, אני פותחת את הסיר לראות אם הבצק השחים בחלק שצמוד לדפנות הסיר. אנחנו אוהבים את הג'חנון צלוי היטב בצדדים ולכן אני דואגת להשחים אותו בשעה הראשונה בחום גבוה.

אני בודקת עם סכין לראות מה צבע הבצק.

אם אני רואה שאכן השחים יפה, אני שופכת מעט מים סביב סביב. שימו לב – לא להציף את הסיר. מדובר בסיבוב של מים בזרם קטן רק כדי להרטיב מעט את הבצק שהשחים.

אני מכסה את הסיר, מחזירה אותו לתנור, מכוונת את הטמפרטורה ל – 100 מעלות וזהו. נותנת לתנור לעשות את מה שהוא יודע.

אנחנו כאמור, גונבים כבר בלילה מהסיר כי הריח משגע.. אבל גם בבוקר יש לג'חנון צבע עמוק וניחוח מדהים, ובתוספת של סחוג, ביצה ורסק עגבניות, זה לגמרי מעדן.

בהצלחה 🙂