יואבי סיים את לימודיו בתיכון. בטקס הסיום שלו נזכרתי בשלי, לפני 30 שנה.
ילדתי אותו בדיוק בגיל 30.
שנינו ילידי סוף נובמבר, 'הקטנים' של הכיתה, שנינו עלינו לכיתה א' עוד לפני שמלאו לנו 6, שנינו מיהרנו להוציא רשיון איך שמלאו לנו 17, שנינו סיימנו תיכון עוד לפני שמלאו לנו 18.
יואב אמנם עבר את שנות הלימוד במערכת החינוך הרבה יותר טוב ממני 🙂 – אני קצת (פחות) למדתי.. יואב לעומת זאת תלמיד מצויין שבקושי פתח מחברת בכל השנים האלה. בהתחלה קצת נלחצתי מזה, עם השנים למדתי לסמוך עליו. בכל שנה המורות היו אומרות לי "טוב, השנה היה לו קל.. בשנה הבאה כבר יהיה יותר קשה ולא תהיה לו ברירה אלא לשבת וללמוד.." ואנחנו היום צוחקים. הנה הוא סיים י"ב בלי לפתוח מחברות ועם ציונים מצויינים.
אז השבוע יואב סיים את הבגרות האחרונה שלו. תענוג. אני זוכרת את התחושה הזאת כל כך טוב, הרגע הזה שנגמרה הבחינה האחרונה, חזרתי הביתה והרגשתי את החופש הזה.. וכשהוא חזר הביתה שלשום מהבחינה האחרונה, היה לי דז'ה וו. איזו תחושת חופששששש מדהימה! זה ממש לחוות הכל מחדש, רק עם נקודת מבט ונסיון חיים של 30 שנים נוספות 🙂
כשהתחבקנו הודיתי לו על שאיפשר לי כאמא לעבור את 12 שנות הלימוד שלו בקלות. ילד מדהים, אהבת חיי
