על ימין, שמאל ומה שבינהם

כבר חצי שנה שאני מפגינה בכל שבוע בעד שלטון נקי משחיתות, בעד הנהגה ראויה, בעד שמירה על הדמוקרטיה.

אני מודעת לכך שהרבה חושבים שאני שמאלנית בגלל זה, זה מעניין כוחה של שטיפת מוח, בעיקר כשהיא יוצאת מבלפור, שרק שמאלנים יוצאים להפגין, ולא סתם שמאלנים אלא שמאלנים בוגדים / חמוצים / אנרכיסטים / מפיצי מחלות וכו..- תבחרו אתם איזה כינוי יותר מעיד על מי שהגה אותו.

חשוב לי שידע כל מי שכבר נכנס לכאן וקורא את הפוסט הזה, שיחד איתי בהפגנה, בכל מוצ"ש, עומדים גם מפגינים ימניים, חלקם עם כיפה, שגם הם כבר לא יכולים לשאת את השחיתות, את ההסתה הפרועה כנגד כל מי שמעז למחות נגד ראש הממשלה, את חוסר הגינוי הזועק לשמים של ראש הממשלה את הפעולות נגד המפגינים (נסיונות דקירה, הצתה, דריסה), וגם – את חוסר השקיפות בהנהגה – החל מעניין הצוללות "הסודי", שהוסתר מראשי מערכת הבטחון וללא ידיעת,, המשך בהטלת חסיון של 30 שנה על דיוני הממשלה בעניין הקורונה, וכלה בחתימת ראש הממשלה על הסכמי שלום או הסכמי נשק, ללא ידיעת שר החוץ ושר הבטחון, כפי שמתבקש בממשל תקין.

באופן שיטתי וגאוני, כמו מכונה משומנת, בשם עיקרון ה"הפרד ומשול" שעובד לו נפלא, הצליח ראש הממשלה ליצור כאן שנאת אחים מסוכנת ואני כבר לא יכולה לעמוד מנגד בחוסר מעש. איזו מדינה אנחנו משאירים לילדינו?

קורה כאן משהו שהוא הרבה יותר גדול מרק ימין ושמאל. קורה כאן משהו שהוא מסוכן לחברה הישראלית, ואני מקווה שזה כבר לא מאוחר מדי לתקן. מה שבטוח הוא שחייבים להתחיל לנסות לשנות ולתקן, כדי שבעוד דור או שניים, כבר תהיה כאן חברה אחרת, חזקה יותר מכל פוליטיקאי קטן שמשחק בתודעה של העם לפי רצונו.

את פירות השנאה אני בהחלט מרגישה. דוגמה קטנה לכך היא תגובה של גולשת שהגיבה לחברה ימנית ששיתפה את אחד המתכונים שלי: "היא שמאלנית אנטי ביבי מעוררת סלידה. את בסדר??" כתבה הגולשת לחברה ששיתפה את המתכון שלי. הבחורה כאמור לא מכירה אותי בכלל, אבל היא כבר החליטה שאני שמאלנית אנטי ביבי מעוררת סלידה. בהמשך, כשהתפתח שם דיון, היא כתבה "קשה לי עם רק-לא-ביבי קיצוניים. גם עם חבריי האישיים. עם חלקם הפסקתי לדבר. קשה לי עם שנאה לא הגיונית. בכלל קשה לי עם שנאה".

זו היתה תגובתי –

"חשבתי לא לכתוב כאן כלום אבל קשה לי להתאפק, לכן רק אכתוב כמה מילים לא על הפוליטיקה אלא על מה שמעבר ובזה מבחינתי ייגמר הדיון, כי תכל'ס, הדיונים האלה על פוליטיקה משעממים קצת, ויש דברים יותר כייפים לעשות בחיים (ולכן אגב, בין החברה ששיתפה את המתכון שלי לביני יש אהבה גדולה, למרות דעותינו השונות וגם היא יודעת שאין טעם שנדון על פוליטיקה ביננו):את לא מכירה אותי אישית, קצת בדקת אותי בפייס כנראה, וישר החלטת שאני שמאלנית מעוררת סלידה. אם זה לא "שנאה לא הגיונית" כהגדרתך, אני לא יודעת מה כן. לא שזה חשוב, רק אציין שאני לא ממש שמאלנית. כן חשובים לי ערכים של יושר, יושרה ושקיפות בהנהגה, ולא פחות חשוב מכך- איחוד העם ולא פילוגו. אני מבינה שבעיניך ההנהגה כרגע ראויה וזה בסדר גמור, יש בין חבריי גם תומכי ביבי, אני לא שונאת אותם, בטח לא מפסיקה לדבר איתם… קצת נסחפת עם השנאה שלך מרוב שקשה לך עם שנאה.אם לא נאפשר לכל אחד להצביע לפי צו ליבו ומצפונו, ואם לא נקבל בהבנה שלכל אחד הזכות למחות ולהפגין על מה שנחשב בעיניו לעוול, גם אם אנחנו לא מסכימים עם המחאה, מהר מאד לא תהיה זכות קיום למדינה הזאת, בטח לא לדמוקרטיה כאן.אני מאחלת לך להפחית את רמות השנאה שיש בך, את הסלידה, את הכעס שלך, גם בשביל בריאותך ושלוות הנפש שלך וגם כי את מפספסת כאן בענק אנשים נפלאים, בטח חברים שהפסקת לדבר איתם, שפשוט חושבים אחרת ממך בענייני פוליטיקה. החיים הם הרבה יותר מימין ושמאל, כן ביבי או לא ביבי. "כולנו רקמה אנושית אחת חיה" כמאמר השיר.שיהיה המשך נפלא ואת לגמרי מוזמנת באהבה לבלוג שלי, יש שם אחלה מתכונים ופוסטים על החיים עצמם". השיח הזה, הדוגמה הזאת, היא סוג של תמצית השנאה הזאת שנוצרה כאן: אלה ששונאים, כבר לא מפעילים הגיון בריא אלא רק נסחפים אחר השנאה. כמה זה מסוכן. אסור לנו לשתוק ולקבל את השנאה הזאת ובכך להכשיר אותה. אנחנו חייבים לעשות מה שרק אפשר להרגעת הרוחות, להשקטת הסערות, להנמכת השנאה, ולקירוב לבבות, אחרת לא יהיה לנו עתיד כאן. אני אמשיך לממש את זכותי הדמוקרטית לצאת בכל שבוע להפגנות מתוך תקווה להנהגה אחרת, ראויה, שתפעל למען חברה טובה יותר, שונה וחכמה יותר, חברה שהיא גדולה יותר מכל שנאה כזאת או אחרת למי שלא חושב אותו הדבר, חברה שמקבלת את העובדה שזה בסדר שיש אנשים שחושבים ומאמינים אחרת, לכולם יש זכות קיום והכל בסדר.   כולי תקווה שבימים אלה, כשאנחנו עומדים לפני מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, אלו שרוצים להנהיג יביאו איתם בשורה חדשה ולא יסכימו לשחק עוד במשחק המלוכלך שהוטמע כאן ב 25 השנים האחרונות, ובו בזמן, אני מקווה שהעם ישכיל להבין מיהם אלו הראויים להיבחר ולהיקרא מנהיגים, שטובת העם לנגד עיניהם.