משהו טוב קורה.
אולי בעקבות מגפת הקורונה ואולי בזכות השחיתות הגואה והשבעת הממשלה הכי מנופחת חזירית ומנותקת שהיתה אי פעם בארצנו, אני מרגישה שיש איזושהי התעוררות בחברה.
עם ישראל הוא עם שמקבל כל גזירה שמנחיתים עליו בלי למחות יותר מדי. תמיד בשם הבטחון, הרגילו אותנו שהמסים צריכים להיות גבוהים ושיש מקום לוותר על הרבה מהערכים החשובים לנו כי קודם כל הבטחון, זה מה שהכי חשוב.
אז כן, לאורך השנים היתה נכונות של העם לשאת בנטל ולמחול על הרבה עוולות ומחדלים, כי מה שחשוב זה קודם כל הבטחון.. אבל עם השנים אנחנו לומדים לראות שההחלטות שמקבלת ההנהגה מתקבלות משיקולים זרים, בטח לא משיקולים של לבוא לקראת האזרחים. כל ההחלטות כאן מתקבלות משיקולים פרטיים ואינטרסים שהם ממש לא האינטרסים הלאומיים שלנו.
לאחרונה מתקיימות מחאות בלתי פוסקות של העצמאים, השחקנים, שומרי הדמוקרטיה, מניפי הדגלים השחורים, הנערות שלא מאפשרים להן להיכנס לבית הספר בשורטס ועוד…. כל אלו הן תולדה של שאט נפש מהמצב.
לאנשים נמאס מחוסר הצדק
נמאס מחוקים ארכאיים שלא מתאימים לימינו
נמאס מחוקים מפלים בין שכירים ועצמאים
נמאס מההתערבות בחיים הפרטיים שכל מורה ומנהל בי"ס מרשים לעצמם
נמאס מכח הדת והשפעתה ההולכת וגוברת בבתי הספר, בצבא וכו'
נמאס מהמירוץ ומהעבודה הבלתי נגמרת
נמאס מהקצב המטורף הזה….
אנשים רוצים לשבת יותר בבית, להנות יותר מהילדים, להרויח את עמלם ביתר קלות ובלי עומס המסים המטורף, ביחוד לאור הבזבזנות החזירית שהממשלה מפגינה, רוצים יותר זמן פנוי להנות מהרגע, רוצים להתלבש כמו שהתלבשנו כשהיינו ילדים ואף אחד לא חשב לרגע שזה לא צנוע… אנשים פתאום לא מוכנים לקבל יותר את ה"חוקים" וה"מוסכמות" שכל הזמן הפריעו אבל אף אחד לא באמת עשה משהו כדי למנוע את חדירתם לחיים הפרטיים.
התחושה היא כאילו שהרבה אנשים היו בתוך סוג של טראנס שעכשיו הם לאט לאט מתעוררים ממנו וזה נפלא בעיני. זה מרגש, למרות שעדיין המונים אחרים נמצאים בסוג של עבדות לאמונות ולמוסכמות הישנות כאילו הן האמת ואין בלתה.
אם נסתכל על כל המחאות האלה נראה שבהחלט יש להן מכנה משותף. אנשים רוצים לחיות את חייהם בשקט ובשלווה, בשמחה, בהנאה, בלי שמישהו יכתיב להם מלמעלה חוקים לרעתם. תחושת הניצול, הסיאוב, המתח, הכעסים, האטרף… כל אלה הם ממש לא איכות חיים, ומה בסה"כ אנחנו רוצים?
אנחנו רוצים לדעת שיש תמורה למסים הכבדים שאנחנו משלמים ושבעת הצורך נקבל עזרה. אנחנו רוצים להנות מפרי עמלנו, להנות מהילדים, להתלבש ולהתנהל בלי שאף אחד יכפה עלינו את דעתו ואמונותיו, אנחנו רוצים לחיות את חיינו בחופש.
אני מקבלת את גל המחאות האלה בשמחה גדולה ואני מקווה שהן תשאנה פרי. אני מקווה ומייחלת לשינוי שיקרה כאן, שהחברה הישראלית תבין שכל החוקים כאן צריכים להיות לרווחת התושבים ולא לרווחת שרי הממשלה. אני מייחלת ליום שכל אחד יפנים ששלטון העם במדינה דמוקרטית משמעותו שהעם מעסיק את נבחרי הציבור לקדם את האינטרסים שלו. אני מייחלת ליום שהשנאה לא תשתלט כאן על כל חלקה טובה, כמו שקרה ב- 25 השנים האחרונות. אני מייחלת לקבלה, הכלה וסובלנות בין כל המגזרים בארץ, אני מייחלת להנהגה נקיה משחיתות, הנהגה שמייצגת ערכים ומוסר.
אני מייחלת לימים טובים יותר שהלוואי ויגיעו בעקבות ההתעוררות הזאת.
