לפני 40 שנה בערך, בחנוכה, עמילי, השכנה של הורי, דפקה על דלת ביתנו, כשבידה צלחת עמוסת סופגניות, כמותן מעולם לא טעמנו. יפות, עגולות, מושלמות, אווריריות…וממש נמסות בפה. הסופגניות האלה היו כל כך אחרות מהסופגניות הרגילות, ספוגות השמן והדחוסות, שישר אמא שלי ביקשה את המתכון שכמובן שעבר אלי בהמשך, ומאז בכל חנוכה אנחנו נהנים מהן מחדש.
המון וריאציות ומתכונים יש לסופגניות, בעיקר בשנים האחרונות, כשרואים בכל הקונדיטוריות הנחשבות את כל הסופגניות המקושטות בטעמים ובצבעים שונים, אבל בסופו של דבר, הסופגניות שאני הכי אוהבת, הן אלה הפשוטות, הבסיסיות, עם הריבה (ריבה איכותית, כן?!) ואבקת הסוכר, ובעיקר את המתכון הזה שמכיל בתוכו מיץ תפוזים וקצת אלכוהול, והוא בדיוק ההיפך מכל סופגניות ה"יציקה" שאנחנו מכירים מסביב.
במקור, לאחר שהבצק תופח, מקמחים מעט את משטח העבודה ומשטחים את הבצק כדי לקרוץ ממנו עיגולים עם כוס. הסוד הגדול, מעבר למתכון עצמו שהוא מופלא, הוא לא לשטח את הבצק למוות אלא לשטח אותו בעדינות לגובה של 3 ס"מ ורק אז לקרוץ את העיגולים. העניין הוא שבדרך הזאת של קריצת העיגולים עם כוס, נשארות שאריות בצק שאז צריך ללוש אותן שוב לבצק אחיד, לחכות מעט שיתפח ואז לשטח שוב ולקרוץ ושוב יש שאריות וחוזר חלילה…
אז אני בשנים האחרונות כבר לא מכינה בדרך הזאת ולא מעבדת את הבצק שוב ושוב. אני פשוט מראש מחלקת את הבצק (לאחר התפיחה) למספר הסופגניות, מעבדת כל עיגול בצק לכדור ונותנת לזה לתפוח שוב, כל כדור על ריבוע של נייר אפיה משומן, וכך גם לא "מתבזבז" לי בצק, גם הסופגניות יוצאות עגולות ומושלמות, וגם יותר קל לי להעביר אותן אל סיר השמן לטיגון. (כל ההסברים המדוייקים – תכף).
כמה דגשים על אופן ההכנה:
השמרים – במתכון הזה אני משתמשת בשמרים טריים בלבד. יש לי בבית כל השנה שמרים יבשים בהם אני משתמשת להכל. פעם בשנה, אני טורחת לקנות שמרים טריים לטובת הסופגניות האלה. אני יודעת ש- 100 גרם שמרים טריים זה נשמע המון לקילו קמח, אבל תאמינו לי – זה עובד מצויין כאן. אני מניחה שהמתכון יצליח גם עם שמרים יבשים (יש לשים שליש מכמות השמרים הטריים), אבל אם אתם כבר טורחים, תשקיעו בשמרים טריים.
הלישה – יש מתכונים מסויימים שאני לגמרי אולד פאשן ואני מכינה אותם כמו שלמדתי. במתכון הזה הלישה היא ידנית. אני לא לשה את הבצק הזה בקיצ'ן אייד שלי גם כי אני נהנית להרגיש את הבצק וגם כי לישת יתר במיקסר מקנה לו טקסטורה אחרת.
הטיגון עצמו – בסיר השמן אני מניחה חתיכת גזר. הגזר עשיר בבטא-קרוטן ובקרוטנואידים נוספים, שעוזרים בהאטת קצב התחמצנות השמן ועוזרים בשמירה על איכותו. לא שסופגניה זה דבר בריא, אבל לפחות אם כבר אוכלים, לפחות שזה יהיה מזיק כמה שפחות 🙂
הטיגון צריך להיעשות בחום בינוני – נמוך מכיוון שאנחנו לא רוצים שהסופגניה תישרף מבחוץ ותישאר בצקית מבפנים. עשו נסיון על סופגניה אחת או שתים, פיתחו אותן לאחר הטיגון לראות מה מצב הבצק – שאכן הוא נאפה כולו, ואז המשיכו לטגן את כל השאר.
הזרקת הריבה – בכל חנות לכלים חד פעמיים ובכל סופר אפשר למצוא מזרק בכמה שקלים שעושה יופי של עבודה, אם יש לכם אחד כזה, אתם יודעים כמה זה קל להזריק את הריבה או כל מילוי אחר שאתם אוהבים לתוך הסופגניות.
ודבר אחרון, רגע לפני המתכון עצמו – תהנו! תהפכו את הכנת הסופגניות לחוויה עם הילדים. תיצרו איתם זכרונות יפים של לישה והתפחה וטיגון, והזרקת הריבה.. וקישוט עם אבקת הסוכר. זו חגיגה אמיתית וטעימה במיוחד. יאללה, להכנה 🙂
** המתכון מתאים להכנת 30 סופגניות, שנשארות יופי גם בהקפאה לאחר הטיגון. אם אין לכם אורחים ולא בא לכם להכין 30, לכו על חצי מתכון ל- 15 סופגניות נהדרות:
מה צריך:
100 גרם שמרים טריים
1/2 כוס מים פושרים
1 ק"ג קמח
3 ביצים
3/4 כוס סוכר (150 גרם)
6 כפות קוניאק או יין לקידוש
מעט תמצית רום
100 גרם חמאה רכה
בין 3/4 ל- 1 כוס מיץ תפוזים
שמן לטיגון עמוק
איך מכינים:
בקערה קטנה מערבבים את השמרים עם המים הפושרים ומניחים לכמה דקות עד שמתחיל לתסוס
בקערה גדולה מניחים את כל שאר החומרים לבצק +השמרים המומסים ולשים לבצק.
משמנים בעזרת ספריי שמן את הקערה ואת פני הבצק, עוטפים בשקית ומניחים לבצק להכפיל את נפחו.
הבצק די דביק ויתכן שיהיה לכם טיפה קשה ללוש אותו כמו שצריך. מה שאני עושה – אני לשה עד לאיחוד כל החומרים ואז מניחה לבצק לתפוח. כשהוא תופח, אני לשה אותו שוב ביתר קלות לבצק חלק. תראו איך שהוא נראה הרבה יותר טוב:
בזמן שהבצק תופח, גיזרו לכם 30 ריבועים של נייר אפיה, עליהם נניח בהמשך את הסופגניות לתפיחה. אני מניחה את הריבועים על תבנית שעטפתי בנייר כסף, ואז מרססת בספריי שמן את הריבועים, בלי שאכפת לי שגם התבנית עצמה נהנית מהשמן. לאחר הטיגון אני מקפלת את ניירות הכסף עם הניירות ישר לפח והתבניות נשארות נקיות 🙂
מחלקים את הבצק ל- 30 כדורים. למי שיש מאזנים – כל כדור צריך להיות במשקל של 65 גרם.
אני הופכת כל חלק של בצק לכדור חלק ומושלם בעזרת סיבוב הבצק בין היד שלי לבין משטח העבודה
שימו לב לתנועה בסרטון:
מניחים כל כדור יפה שכזה על ריבוע נייר ומניחים לבצק להכפיל את נפחו. קחו בחשבון שהכדורים ממשיכים לתפוח גם בטיגון עצמו.
נעה שלי מעדיפה את הסופגניות בצורת דונאטס, עם חור באמצע. אם גם לכם בא – פשוט לאחר שיצרתם כדור, תנעצו אצבע במרכז הכדור ליצירת חור והרחיבו את החור כמה שיותר, כי ככל שהבצק תופח, החור הולך ומצטמצם.
מחממים בסיר שמן לטיגון עמוק, מניחים בתוכו חתיכת גזר. כשהשמן סביב הגזר כבר תוסס, אתם יודעים שהשמן חם.
הרימו בעדינות ריבוע של נייר כשעליו הכדור, והחליקו את הכדור לתוך השמן, כך שהחלק העליון של הכדור יהיה עכשיו לכיוון תחתית הסיר, והחלק של הכדור שישב על הנייר יהיה למעלה, כמו בסרטון:
שומרים על הסופגניות! הקפידו שהאש לא תהיה חזקה מדי.
כשרואים את הצבע השחום והיפה בחלק התחתון של הסופגניה, הופכים אותה ומטגנים גם מהצד השני. ממשיכים כך עם כל הסופגניות.
מוציאים את הסופגניות המוכנות לקערה גדולה עם נייר מגבת (זה השלב שאני לא מתאפקת וכבר אוכלת אחת, ככה, כמו שהיא, בלי מילוי חחח)
אל תשכחו לבדוק את הסופגניה מבפנים – שימו לב למרקם של הבצק, כך זה צריך להיות: אוורירי כמו ענן, לא ספוג בשמן ואפוי לגמרי
ככה נראים הדונאטס של נעה לאחר הטיגון:
וככה היא קישטה אותם השנה:
מזריקים לתוך הסופגניות איזה מילוי שבא לכם
מקשטים באבקת סוכר ונהנים 🙂
חנוכה שמח!
